Pinned Tweet
הסיבה שישראל ניצחה מלחמות נגד אומות ערביות גדולות בכמה מידות זה כי היא היתה מדינה מודרנית מתועשת שנלחמה במדינות עם תרבות שבטית-דתית. אם נוותר על המערביות והמודרניות לא יהיה לנו יתרון על האויבים שלנו וזה יהיה הסוף.
Amir Mann retweeted
*** זה לא קשור לגוש נתניהו או לגוש השינוי, האוטונומיה החרדית היא סכנה קיומית מפני שהיא מגדלת דור לא ציוני ולא יצרני. רשתות החינוך שמחנכות את הילדים להיות כאלה? הן ברובן רשתות חינוך מפלגתיות. מסקנה: האוטונומיה החרדית היא אוטונומיה מפלגתית, ולכן המפלגות החרדיות הנוכחיות פסולות חיתון פוליטיות, וזה לא משנה באיזה גוש נמצא מי שנותן להן להמשיך לסכן את עתידנו. ***
כן. חרם.
דיבור על המפלגות החרדיות שובר שוב ושוב לשאלת הגיוס, אבל השיח הזה מסווה את הסיבה האמיתית שבגללה אסור למפלגות החרדיות להיות חלק מהקואליציה הבאה, וכנראה גם בזו שאחריה.
חוסר האמון הפוליטי בין המפלגות הציוניות בישראל הוביל למצב שבו המפלגות החרדיות הפכו לדבר הכי חם וממכר בשוק. הרואין פוליטי חוצה גושים. עד כדי כך חזק וממכר, שהן כבר הרבה מעבר לסתם מפלגות, הן הפכו למדינות קטנות.
הנתונים חד משמעיים: כ-50% מתלמידי כיתות א' כיום הם חרדים או ערבים, ובתוך ארבע שנים מספר תלמידי כיתות א' בחינוך החרדי יעבור את זה שבחינוך הממלכתי-יהודי. הסכנה המהותית למדינת ישראל היא צמיחתו של דור עתידי שאינו ציוני ואינו יצרני.
הקבוצה שגדלה בקצב המהיר ביותר בישראל, ובמערב בכלל, היא המגזר החרדי. זו ברכה עצומה. הבעיה העיקרית היא שלא מדובר בעוד צעירים ישראלים שיקחו חלק בשימור ופיתוח הפרויקט המשותף - אלא בדור עתיד שמרגיש זר למדינה ולא מוכן לקחת עליה אחריות.
הזהות הזו מתחילה בחינוך. והחינוך? מתחיל במפלגות.
כ-65% מהתלמידים החרדים לא רק לומדים במוסדות חרדיים לא ממלכתיים, אלא לומדים במוסדות המשתייכים לשתי רשתות השייכות למפלגות. "מעיין החינוך התורני" של ש"ס ו"החינוך העצמאי" של יהדות התורה.
תסתכלו למספרים האלה טוב בעיניים ותבינו מה באמת קורה כאן. המפלגות החרדיות הן לא רק חלק מהשלטון במדינת ישראל, הן שלטון מקביל. הן מנהלות את החינוך, הנורמות והרווחה של אוכלוסייה שהולכת ומתנתקת מהמדינה. ברשתות החינוך שלהן הן מגדלות את הדור הבא, לא לקחת חלק, אלא להתנכר.
כדי לוודא שישראל לא מתרסקת אל תוך מציאות בה רוב הישראלים אינם ציונים, אינם יצרנים ואינם משרתים, המפלגות החרדיות חייבות לחזור לגודלן המקורי, מפלגות המקדמות סדר יום וחקיקה, ולא מדינה בתוך מדינה המחזיקה ברשתות חינוך, בכלכלה קהילתית סגורה ובסדר יום נפרד. בשביל זה, הן צריכות לשבת באופוזיציה זמן רב, בזמן שמדינת ישראל משיבה לעצמה את ריבונותה בכל רחבי הארץ, בדרום, בנגב ובגליל, וכן, גם בבני ברק.
הדרישה להוצאת המפלגות החרדיות מהקואליציה אינה נובעת משנאה, אלא מאהבת המדינה. העובדה שכל המערכת הפוליטית מפלרטטת איתן אינה הוכחה לכך שאין מה לעשות אלא לכך שנדרש כאן צעד קשה אך הכרחי שמגיע מכל קצוות הקשת הפוליטית.
ומילה אחת על האזרחים החרדים. הקריאה הזו אינה נובעת משנאה אליהם, להפך. האזרחים החרדים מופקרים במידה רבה על ידי החברה הישראלית. חיים בתנאים ירודים, תלויים בחסדי עסקנים, מפוטרים שוב ושוב כדי שהרשתות והעמותות שמגלגלות כספי ענק יוכלו לשלשל את הכסף לכיסים מאוד ספציפיים - בעודם שומרים את החרדי בקצה חסר הגנה, חסר אמצעים, ותלוי לחלוטין.
אז כן, חרם, חרם על מפלגות שמחנכות דור שלם להתנכר למדינה שלו.
Amir Mann retweeted
בואו נדבר על הרעיון שהערבים בישראל הם מיעוט. יש נטייה להסתכל על האזרחים הערבים בישראל בקווי שביתת הנשק כמיעוט ואז לגזור השוואות ביזאריות ליהודים באירופה או לשחורים בארה״ב ומתוך כך לדבר על גזענות כנגד אותו מיעוט.
אבל אם כבר, ההשוואה המתאימה יותר היא לדוברי הרוסית בלטביה או באוקראינה, שלא ללכת להיסטוריה יותר רחוקה של הגרמנים בצ׳כוסלובקיה - כלומר מיעוט אתני, שפתי, לאומי, בתוך מדינה קטנה יחסית ששייך ואף מזדהה עם אוכלוסיה או מדינה ענקית ששוכנת על גבולות המדינה הקטנה יותר וגם מערערת על עצם קיומה.
הידעתם למשל שבלטביה, המפלגה המרכזית המייצגת את המיעוט הרוסי של כרבע מהאוכלוסייה תמיד נחשבה לא קבילה להיות שותפה בשלטון (למרות שהיא המפלגה הגדולה!) ולטביה מדורגת כאחת המדינות הדמוקרטיות בעולם?
במשך השנים גיליתי שדווקא למשלחות שבאו מהמדינות הבלטיות לא היתה לי שום בעיה להסביר את יחסי יהודים ערבים בישראל. הם הבינו.
בקיצור, מספיק עם ההשוואות בין המיעוט הערבי בישראל ליהודים באירופה או לשחורים בארה״ב. לכו על השוואה לרוסים בלטביה ותראו ישועות.
לך
חברים, אני יודע שיהיה לכם קשה לשמוע את זה, אבל כצוק העתים, במצב שנוצר כרגע - אם מה שעומד בפני ממשלת אחדות ציונית זה נתניהו, אז נתניהו צריך ללכת. ממילא מה שהוא לא עשה עד היום כראש ממשלה הוא כבר לא יעשה ובנוסף - הוא מותג מאוד בעייתי גם בארץ וגם בחו"ל. אני יודע, זה לא הוגן וכו' - אבל האמת המרה היא שאין דבר יותר חשוב כרגע ממשלה יציבה עם מכנה משותף של ציונות כלשהי. גם אם זה אומר שראש הממשלה זה אלי כהן.
(נ"ב: לא רואה איך בבחירות נוספות המצב משתפר בצורה משמעותית עבור נתניהו ועבור הימין, בטח אם הוא לא ראש ממשלת מעבר. אם כבר מי שירוויח מזה זה "גוש שלישי" סטייל גנץ והנדל).
Amir Mann retweeted
לצערי הפסקת הסיוע האמריקאי לא תזיז את המחט בדעת הקהל האמריקאית לגבי ישראל
מקווה שאני טועה, אבל זה כבר מזמן לא העניין. אין פתרון קסם
Amir Mann retweeted
לא יאמן שאחרי אלפיים שנות גלות אלוהים החליט לתת לנו עוד צ'אנס וככה אנחנו מנהלים את זה
כשביבי אומר ממשלת אחדות ״רחבה״ הוא מתכוון עם החרדים. כלומר אין ברית המשרתים. צריך להפטר מה״רחבה״ הזאת. ממשלת אחדות צרה.
הקמת ממשלה היא לא אקט סימבולי. מדובר בענין פרקטי של ניהול המדינה והעברת מדיניות מסוימת. אם המדיניות שרצת עליה היא: ״ברית המשרתים״ אתה לא תוכל להעביר את המדיניות הזאת עם מפלגות קומוניסטיות, ג׳יהדיסטיות או חרדיות אנטי-ציוניות.
הכשלון של הממשלה בייצוג ישראלי בעולם הוא נזק עצום.
הוויסקי של אחי זכה בתואר הסינגל מאלט הטוב בעולם. ואז הגיע מצב שבו 15 מדינות הפסיקו לקנות אותו.
זה סיפור על ויסקי, אבל בעיניי זה בעיקר סיפור על מצבה של ישראל.
במערכת הבחירות שמעתי שוב ושוב שהמצב הכלכלי בארץ מצוין.
אני רואה תמונה אחרת.
מהזווית שלי אני רואה את הקושי לגייס כסף לסטארטאפים, להשיג מענקי מחקר, ליצור שיתופי פעולה בינלאומיים, להשתתף בכנסים ובתערוכות. אפילו בספורט אני פוגש ניסיונות להחרים את ישראל. ולחברות ישראליות נעשה קשה יותר למכור ולייצא.
השבוע התפרסמה בכלכליסט כתבה על דוגמה אחת, שקרובה במיוחד לליבי.
מזקקת מילק אנד האני , The M&H Distillery, שאחי גל הקים, היא בעיניי ציונות מודרנית במיטבה.
מישהו מחליט לעשות דבר שנשמע כמעט מופרך - להקים בישראל מזקקת ויסקי שתתחרה בענקיות העולם.
והוא מצליח. בענק.
ב-2023 זוכה אחד מסוגי הוויסקי של המזקקה בתואר הסינגל מאלט הטוב ביותר בעולם, בתחרות שנחשבת לאוסקר של עולם הוויסקי.
תחשבו מה אמור לקרות לעסק קטן מישראל אחרי הישג כזה.
ואז פורצת המלחמה.
במקום לפרוץ בעולם, המזקקה נתקלת בקשיים עצומים. לפני המלחמה 95% מהייצור שלה יוצא לחו"ל. היום רק כמחצית. ב-15 מתוך 47 מדינות שבהן נמכר הוויסקי, לא קנו ממנו בשנה האחרונה.
לא בגלל שהוויסקי נעשה פחות טוב. אלא על רקע המלחמה וההתנגדות בעולם למוצרים ישראליים.
בעיניי, זה גם חלק מהמחיר של הכישלון המדיני של הממשלה, שלא הצליחה לתרגם את ההישגים הצבאיים לשיפור במצבה הבינלאומי של ישראל.
אבל כאן מגיע החלק המרגש באמת.
למרות הכול, במזקקה לא מוותרים. להפך.
בקרוב היא מתכננת לעבור לייצור שבו 100% מהשעורה לייצור הוויסקי תגיע מישראל. משדות קיבוץ בארי.
כן, דווקא מהשדות שהפכו לשדות קטל ב-7 באוקטובר.
מהאדמה הזאת, שספגה כל כך הרבה מוות וכאב, יצמח חומר הגלם של אחד מסוגי הוויסקי הטובים בעולם.
יש משהו מצמרר ומרגש בסגירת המעגל הזאת.
זאת הציונות. לא סיסמאות. אנשים שבונים, יוצרים, מתעקשים וממשיכים גם כשקשה.
ואולי זה גם הלקח הכלכלי הגדול מהסיפור:
אפשר להתפעל מהחוסן ומההישגים של הישראלים. אבל אסור להתבלבל ולחשוב שהחוסן שלהם מעיד שהכול בסדר.
התפקיד של המדינה הוא לא רק להתגאות באנשים שמצליחים למרות הקשיים. הוא גם לדאוג שיהיו להם הרבה פחות קשיים להצליח.
הכתבה המלאה בתגובה הראשונה.
Amir Mann retweeted
I’m not American, I don’t live in Michigan, and I have no stake in the midterm elections. I’m not rooting for anyone. But as someone who knows the geopolitics of the Middle East and has been writing about peace for the past 20 years, I have to point out the manipulation here.
What Abdul El-Sayed is doing here in this clip is creating a framework in which any territorial compromise becomes impossible. There is no way to achieve a lasting political solution between two peoples, both indigenous to the land, without substantial and painful compromises on both sides, including territorial partition.
This kind of rhetoric only lays the groundwork for more bloodshed and endless war. I understand that it has become politically fashionable, a way to win votes in American elections. But it is bad news for Palestinians and Israelis alike.
השמאל הישראלי ביצע שגיאה אסטרטגית עצומה כשהימר שהפלסטינים ילכו לשלום אמיתי, ושילם במחיר של איבוד ישראל החילונית ליברלית. ואותם אנשים עם אותן תפיסות מוטעות עדיין שולטים בצד הזה של המפה הפוליטית.
בספרו ״סיפורה של הפוליטיקה הישראלית״, @AmitSegal מספר על הטרגדיה של ממשלת רבין אחרי בחירות 1992 עבור הציבור החילוני הליברלי בישראל - לא על הטרגדיה הידועה של איך הממשלה הזו הסתיימה, אלא דווקא על הטרגדיה של איך קמה.
בבחירות 1992, העבודה זכתה ב-44 מנדטים, וביחד עם 12 המנדטים של מרצ, היה גוש חילוני-שמאלני של 56 מנדטים. חסרו להם חמישה מדנטים להקמת ממשלה, ושלוש שותפות פוטנציאליות שישלימו גרוש ללירה: צומת, המפד״ל, וש״ס.
השמאל עמד בפני החלטה מכרעת: סדר יום אזרחי-ליברלי, או שלום?
״צומת״ של רפול איתן הייתה מפלגה ימנית חילונית, שעמה יכלו להוביל מהפכה ליברלית, אבל לא את אוסלו. ש״ס התגלה כשותף יותר טבעי ל״שטחים תמורת שלום״, אבל בתנאי של הסטטוס קוו הדתי.
בסוף לא קיבלנו שלום ולא סדר יום ליברלי. אוטובוסים התפוצצו בימי חו״ל, ולא פעלו בכלל בשבת. אהוד ברק גם עמד באותה פרשת דרכים בבחירות 1999, כשניצח את נתניהו בבחירות ישירות. שוב, הוא יכל להקים ממשלה עם 19 המנדטים של הליכוד המובס. במקום, הוא החליט לחתוך ל-17 המנדטים של ש״ס. ברק העדיף מדינה פלסטינית על מדינה חילונית. בסוף לא קיבלנו לא זה ולא זה.
בתולדות מדינת ישראל, שנות ה-90 ייזכרו כנראה כהזדמנות האחרונה של ישראל החילונית לקבוע את עתידה של המדינה כרוב. אבל הציבור החילוני עשה הימורים שגויים, והימים כבר לא ישובו.
כןןןןןן!!!!!! משטר נשיאותי!!!!!! הפרדת רשויות מלאה!!!!!
״תן לי את האומץ לשנות את מה שאני יכול לשנות, את השלווה לקבל את מה שאני לא יכול לשנות, ואת החוכמה להבדיל ביניהם.״ - לא יהיו כאן ממשלות שמאל, ולא שמאל-מרכז. אף פעם. יהיו כאן רק ממשלות ימין מרכז ואיתן יהיה אפשר לשפר את המדינה.
ניתוח שלי: השמאל האידאולוגי הפסיד. הימין הפופוליסטי הפסיד. לשני הצדדים האלה אין באמת רוב אמיתי להקים קואליציות. מי שרוצה ממשלת ימין-מרכז ניצח. הפוליטיקאי הישראלי שישכיל להקים כאלה קואליציות יהיה הביבי הבא.
