קרירות אוויר הנכנס לריאות כהכנה לתנועה והיא כשבאה מוציאה אותו החוצה. שהייה קצרה ברדודים ואז צלילה לעומק כך מתפנה מקום ממחשבה, צלילי הסקא מביאים איתם שלווה, של כמה רגעים כמו המקצב של התופים והגיטרת בס.
Till Valhalla
בקצה טיפות הגשם, בחיץ שבין הבוץ ולשלוליות שומעים את החוגלות מקרקרות מתוך הסבך בואדי. משחק מחבואים, אנחנו המוצאים צריכים בין הקוצים והטיפות ללכת בעקבות שובל הריח, לא לפספס פניה או רמז חמקמק, הפרס למנצח מחכה. כמו המים שזורמים בין הסלעים מוצאים למו שפה שרק אנחנו מבינים של משבי הרוחז
גלים כהים מתופפים על בד לבן מתוח, פורמים ממנו חוטים מתוקים כדי לשזור אל תוך החושך החמים ולייצר אריג חדש שלוּב מעט איזון. ערבוב קל והצורות תופסות כיוון חיים אחר שוב לא ברור מי נלחם במי ומי אוהב את מי החום בקור או המתוק את המריר, רק הפיזור והדעיכה קבועים, נמשכת הנפילה ואין מצנח.
בנאדם, בוא תחסוך את ה10 שאלות נימוסים, שנינו יודעים שלא התקשרת להתעניין בשלומי. דבר לנושא ותחסוך לי את הזמן להחזיק את המכשיר ליד האוזן
אני לא מבין איך עם כל הקדמה הטכנולוגית בימינו אין כדור מגד כאבים שאתה פשוט אומר לו: היי חבוב אתה לך טפל בכתף, לאיר אומר היי את ה טפל בראש…
השתקפויות עמומות לא מצליחות לחדור את המחסום של העולם האמיתי, ונשארות שם במרחק כמו מצע של עננים. אוגר הוא בתוכו לחות וכובד מחשבות, שמחפשות רק עמקים לשטוף וערוצים לחרוש כדי שישמשו דרכי מילוט אל עבר ים השלווה שמחכה תמיד בסוף.
חיפוש הרפתקאות ללא מילים רק מבט והנהון, מגהצים לאט בזהירות כל קפל של מדרון, אולי נחת שדון אי שם, מתוך תפרחת עננים קרירה פתחה במשחק תופסת עם הרוח. עוצרת, נעה בעצלות ואז פתאום בורחת. בתוך העשב אגלי הטל פלרטוט נצנוץ מנהלים עם כוכבים רחוקים.
אנשים מאבדים עניין ויחד איתו את האור שהחזיק אותם מוכוונים לאנשהו, כמו פנס רחוב שכבה ועכשיו הם פשוט גוררים רגליים על אספלט סדוק
איזה כיף שהדרך היחידה לגרום לנותני שרות לעשות את העבודה שלהם זה באיומי תביעה..
״אנחנו בצד שלך..״ לא גברת אם הייתם ב״צד שלי״ כנראה שלא הייתי צריך להגיע לניסוח של מכתב לפני הליכים משפטיים…
נשימה נאגרת אל תוך תנועה עד שבסוף גיטרה משחררת אנחה חורקת והכל מתחיל לזרום. דרך השלווה והקשיים שבה שזורים, ציור בד שעוטף עם התמונה כלפי פנים, גלריה של ניווטים.
Till Valhalla
הצרה עם שעון חורף זה השקיעה המוקדמת וכתוצאה מכך ההכרח של להוריד את משקפי השמש ואיבוד המסננת אל מול היום יום







