Delph2210 ✡️🟦

Lior Raz au micro de jewbuzz ! La star de « Fauda » n’accorde quasiment jamais d’interviews. Mais pour vous, on a eu la chance exceptionnelle de l’avoir quelques minutes à notre micro, et on a même réussi à le faire rire 😂 ! ❓ Pourquoi « Fauda » cartonne dans les pays arabes ? ❓ Pourquoi raconter le 7 octobre dans la saison 5 ? ❓ Quel message adresse-t-il aux Juifs de France ? Un grand merci au Maguen David Adom France, à @jleproductionusa et à notre ami @richardorlinski d’avoir rendu cette rencontre possible !

JEANNE AU SECOURS 😡 Même du Bronx de New York - les musulmans ont en fait une mosquée en plein air.

בשנת 1942, קצין גרמני שיכור ישב לארוחת ערב והתרברב על האישה היהודייה שבחר מהבית-בושת שהנאצים אילצו לפתוח בעיר. הוא אמר את שמה בקול רם. הערבי התוניסאי שישב מולו נשאר רגוע, חייך, מזג עוד יין, וסיים את הארוחה. אחר כך הוא נסע עם הקצין הביתה, דהר ברחובות החשוכים, ודפק על דלת קרוב לחצות. באותו לילה, הוא הסתיר 25 אנשים למשך ארבעה חודשים. הוא מעולם לא דיבר על זה שוב. שמו היה חאלד עבד אל-והאב. הוא היה בן 31, מוסלמי תוניסאי עשיר שלמד אמנות וארכיטקטורה בניו יורק ודיבר גרמנית שוטפת. קציני נאצים סמכו עליו. הם הזמינו אותו לארוחות הערב שלהם. תוניסיה הייתה המדינה הערבית היחידה שסופחה ישירות על ידי גרמניה הנאצית במהלך המלחמה. משפחות יהודיות גורשו מבתיהן. יותר מ-5,000 גברים יהודים נשלחו למחנות עבודת כפייה. כוכבי צהוב סימנו כל חזה. באותו לילה של דצמבר בעיר החוף מהדיה, חאלד הקשיב כשהקצין התרברב. האישה ששמה נקרא הייתה שייכת למשפחה שחאלד הכיר כל חייו. הוא עזב מיד. הוא נסע במהלך הלילה. הוא דפק על דלתם בחצות. אל תיקחו כלום. בואו עכשיו. הוא אסף 25 אנשים — אמהות, אבות, בני דודים וילדים — ונסע איתם כמעט 30 קילומטר לחווה המשפחתית שלו, הסתיר אותם בתוך בית העיתונות של הזיתים, באורוות ובבנייני האחסון. זה לא היה מעשה גבורה אחד. זה היו ארבעה חודשים רצופים של אומץ לב. הוא האכיל אותם בעוד האספקה הופכת נדירה. הוא שמר על תינוקות שקטים. הוא סמך על המשרתים שלו לשמור על שתיקה. כשחיילים גרמנים הגיעו לספור משפחות יהודיות, האנשים המוסתרים הצמידו כוכב צהוב לבגדיהם ועמדו ללא ניע. כשהחיילים עזבו, הכוכבים הוסרו שוב. באחת הלילות, חייל שיכור הסתובב לתוך החווה וגילה אותם. ילדה בת אחת-עשרה שהסתתרה מתחת למיטה צפתה בו צוחק ומאיים להרוג את כולם שם. אז חאלד הופיע. היא זכרה אותו כל חייה כמלאך שומר. הוא הלך בשלווה עם החייל החוצה, לקח ממנו את הנשק, ושלח אותו משטחו. איש בחווה ההיא לא מת. במאי 1943, כוחות בריטיים שחררו את תוניסיה. כל 25 האנשים חזרו הביתה בחיים. חאלד חזר לחיים שקטים. הוא נישא, גידל בנות, צייר, ועבד בשירות הממשלתי. הוא מעולם לא סיפר לאיש מה עשה. לא לאשתו. לא לילדיו. לאיש. הוא מת ב-4 בספטמבר 1997, בגיל 86. סיפורו נקבר איתו. עשר שנים אחר כך, בתו פאיזה ישבה בבית קפה בפריז וקראה עיתון יום ראשון כשהיא נתקלה בריאיון עם היסטוריון אמריקאי שתיאר ערבי תוניסאי שהסתיר 25 יהודים ב-1942. ההיסטוריון הזכיר את אביה בשמו. היא הייתה בת 45 ולא שמעה את הסיפור מעולם קודם לכן. היא פנתה להיסטוריון. אחד הילדים שניצלו בחווה השאיר אחריו 83 עמודי עדות לפני מותה. כל פרט התאים. "גיליתי מחדש את אבי", אמרה פאיזה מאוחר יותר. חאלד הוצע לקבלת העיטור הגבוה ביותר של ישראל המוענק ללא-יהודים שהצילו חיי יהודים. הוא היה הערבי הראשון שיקבל אותו. הוועדה דחתה, ואמרה שהוא לא סיכן את חייו מספיק. פאיזה השיבה במשפט שההיסטוריה לעולם לא תשכח: "אבי פתח את ביתו ליהודים. הם לא פתחו את שלהם בפנינו." היום, 25 האנשים שחאלד הציל יש להם מאות צאצאים החיים ברחבי ישראל, צרפת, אמריקה ותוניסיה. הילדה הקטנה שהסתתרה מתחת למיטה גדלה, עברה לפריז, ובנתה משפחה משלה. איש מהם לא היה קיים אם חאלד היה שותק באותו לילה. היה לו הכול להפסיד. הוא פעל בכל זאת. אחר כך בילה את שארית חייו בלא לומר דבר על זה. העולם כמעט שכח אותו פעמיים. עכשיו אנחנו יודעים את שמו.

Sur LCI, la bourgeoisie médiatique veut enseigner les bonnes manières et le bon goût. Dégoûtant de négation de la violence policière et de demandes grotesques de repentances. Et pour finir l'accusation d'être responsables du traitement de Glucksmann. Il faut canoniser Bompard qui doit supporter ça.

Durant les saccages à Paris, je suis tombée sur une vidéo d’un groupe de jeunes qui se filmaient fièrement, en meute, en hurlant : « N*que la France ! » Les gars, j’ai un message pour vous. @JafarianMona

🔴 Royaume-Uni 🇬🇧 | « J’aime ce pays, mais je ne peux plus rester ici » Un Juif britannique annonce son départ en direct à la radio Michael, de Golders Green à Londres, a déjà fait partir ses enfants. Il prépare maintenant ses cartons. « Je n’ai jamais, jamais ressenti le besoin de partir. » Puis cette question qui déchire le silence : « Où sont tous ces gens bien ? » Les dirigeants font des discours. Les Juifs font leurs valises. Et tout le monde fait semblant de ne pas comprendre pourquoi #RoyaumeUni #Antisémitisme #LaChuteDelOccident #Juif #Israël

A ne lire que si vous avez le moral....ça finit par "Pour peu que l’opinion mondiale se laisse emporter par les courants dominants, nul État juif, nulle diaspora juive n’échappera aux persécutions".... Bonne soirée

Discours fort, rafraîchissant et qui donne à espérer. Se réunir entre personnes de bonne volonté et lutter. Ensemble. Contre l’obscurantisme.

🚨Quand le Bataclan a été attaqué, quand Mohamed Merah a assassiné des enfants juifs à l’école, quand des juifs et des Français ont été tués dans des attentats… une partie de la communauté noire s’en est complètement foutue. Il faut avoir le courage de le dire. Nous refusons le communautarisme. Pas par naïveté. Parce qu’il conduit droit à la guerre civile. On ne sortira pas de là avec des communautés qui se regardent le nombril et comptent leurs morts selon l’appartenance. On sortira de là avec des voix fortes, dans chaque communauté, capables de dépasser leur condition religieuse, raciale, de genre ou identitaire pour défendre l’humain avant le groupe. Sinon, on continue d’avancer vers le mur. 🎙️ Ces conversations-là, les vraies, les inconfortables, on les mène dans le podcast Conversations difficiles. Écoutez-le. Partagez-le. Parce que le silence ne protège personne. xitter.gq/blackbondptv/status/21…

Les pionniers juifs, dès la fin du XIXᵉ siècle, ont acheté des terres légalement, souvent marécageuses, désertiques et abandonnées, qu’ils ont réussi à faire revivre. Des écrivains comme Mark Twain, visitant la région en 1867, décrivent une terre vide, désertique, misérable, où l’on ne croise presque personne. Mark Twain visite la région lors de son voyage en Orient qu'il raconte dans "Le Voyage des Innocents". Il décrit un territoire en grande partie sous-peuplé, rural, pauvre et négligé sous l'administration ottomane, marqué par des villes en déclin, comme Jérusalem ou Nazareth, et des campagnes particulièrement clairsemées. La région, à l'époque, fait partie intégrante de l'Empire ottoman et est généralement désignée sous le nom de Sud de la Syrie dans l'administration ottomane. Ce sont les Juifs, dans leur propre patrie historique, qui l’ont rendue féconde. Ils ont asséché, planté, construit, cultivé. Ils ont créé des emplois, attiré de la vie, de l’espoir, et… de la main-d’œuvre. Les registres britanniques l’attestent : l’immigration arabe vers la Palestine a explosé en parallèle de l’essor sioniste. Des familles sont venues d’Égypte, de Syrie, du Liban, de Transjordanie , attirées par les perspectives de travail et la prospérité naissante. Ce n’est donc pas l’arrivée des juifs qui a chassé les Arabes, mais l’arrivée des Juifs qui a fait venir les Arabes. Le mensonge selon lequel la terre d’Israël appartenait aux Palestiniens, et que les Juifs auraient volée est devenu le socle de toute la propagande antisémite moderne et que l'Europe a eu la faiblesse d'accréditer. Merci à @PNerval pour son partage particulièrement intéressant.

Nirvana – "The Man Who Sold the World" (Live and Loud, Seattle, 1993)