סופסוף יצא משהו מהשליטה הפנומנלית שלו במספרים.
youtu.be/7tCyxl1qOHk?si=0tDz…
@GAvrilingi היה מרואיין מאתגר. נראה לי שלהגיד שהדברים יצאו מ״דם לבו״ יהיה אנדרסטייטמנט.
תמיד מומלץ לקרוא את בעז. וודאי בהקשרים האלה.
בשולי הדיון: הפחד של רמטכ״לים לדורותיהם מפיילוט שריון לנשים, הוא דוקטורט על הרצפה ועדות נוספת לכך שאין שום קשר בין אומץ לב בקרב לאומץ לב אזרחי וערכי.
דיברתי עם @roysharon11 ו @yishai_elmakyes על תפקיד הכתב הצבאי. ל@Dotanra היו טענות על עודף ממלכתיות.
האזינו ל@IditShafran משוחחת עם רועי שרון ועם ישי אלמקייס על תפקיד הכתב הצבאי בעת מלחמה. הצמד חמד מצליחים להתחמק באלגנטיות מתפקיד היסוד של הכתב הצבאי(עובדות, אמת ופרשנית מרחיבה), נותנים חלון לאימה של הכתבים הצבאיים מדובר צהל, דמוקרטיה מחייבת תקשורת נושכת podcasts.apple.com/il/podcas…
אחרי 7/10 ושנתיים וחצי של מלחמה, אפשר היה לצפות לקצת יותר צניעות, אולי הכאה על חטא, מצד כל מי שסיפר לנו שנשים בטנקים זו פגיעה בביטחון המדינה ונשים לוחמות פוגעות בכשירות צה״ל. אבל הם ממשיכים לעמוד עם סטופר לזלזל בנשים שהן השראה, ולהתעקש שמה שחשוב זו הכותרת ולא המציאות בשטח.
דיברתי עם תא״ל במיל גיא חזות על לבנון, על תפיסת המציאות הביטחונית הכללית ועל הפער בינה לבין המציאות עצמה.
האזינו ל@IditShafran משוחחת עם גיא חזות על מצב צהל(ביום הולדת של צהל). מספר הערות;
- שוב אנחנו למדים שהגורם המשפיע ביותר על הערכת המצב, הטקטית, המערכתית ולעיתים גם האסטרטגית הוא סעיף כוחותינו.
-יש לקיים דיון מעמיק על המתח בין ניסיון מבצעי לידע צבאי.
podcasts.apple.com/il/podcas…
Idit Shafran Gittleman retweeted
האזינו לגלעד שילוב נשים ביהל"ם הצליח ועוד איך. #פידצבא mida.org.il/2026/05/24/%D7%A…
דיברתי עם הרב סתיו על צבא, דת ומה שביניהם. וכן כמובן, גם על נשים בטנק ומה הבעיה עם זה.
Idit Shafran Gittleman retweeted
המכון למחקרי ביטחון לאומי מרכין ראש עם לכתו של חוקר המכון הבכיר תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן.
תא"ל (מיל') ד"ר אלרן הצטרף לסגל החוקרים במרכז יפה (לימים המכון למחקרי ביטחון לאומי) ב-2003, אחרי ששימש בתפקידים בכירים באגף המודיעין בצה"ל בתחומי המחקר, הפיקוד והמטה. תפקידו האחרון היה סגן ראש אמ"ן (בשנים 1987 – 1989).
אלרן נטל חלק פעיל בשיחות השלום עם מצרים והיה חבר בכיר במשלחת הצבאית הישראלית לשיחות השלום עם ירדן. אחרי פרישתו מהצבא, שימש כסגן המנהל הכללי של עיריית תל אביב וראש מכון ברוקדייל של הג'וינט. לאחר מכן, שימש כיועץ בכיר לתכנון אסטרטגי לצה"ל ולכמה משרדי ממשלה, ביניהם משרד הביטחון, החינוך, ביטחון פנים והמועצה לביטחון לאומי.
תחומי המחקר העיקריים של אלרן במכון היו החזית האזרחית הישראלית והחוסן החברתי מול הטרור המתמשך. הוא פרסם מאמרים רבים בנושאים אלה וערך כמה מזכרים וספרים. אלרן קיבל תואר ראשון במזרח תיכון ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית, תואר שני מאוניברסיטת אינדיאנה בארצות הברית ביחסים בינלאומיים ולימודים רוסיים ותואר דוקטור במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה. בשנת 2009 שימש אלרן עמית מחקר בכיר ב-National Defense University, NESA Strategic Studies Center, ואף לימד באוניברסיטת שיקגו יחסים הבינלאומיים.
יהי זכרו ברוך.
אני לא בטוחה שמובילי הקמפיין נגד נשים לוחמות הביאו בחשבון שהדבר יוביל לקץ סבלנותו של הציבור החילוני והליברלי. הימור שלי: צה״ל מעולם לא התכוון ליצור טנקים מעורבים ויוודא היטב את זכויותיהם של החיילים הדתיים. אבל עכשיו כשהתחלתם עם האיומים, בואו נפתח את החוזה⬇️
Idit Shafran Gittleman retweeted
הפסקת אש(דרדלה אבל זאת המציאות), מאפשרת לי לחזור להאזין והפעם @IditShafran משוחחת עם עמוס הראל הפרשן הצבאי של הארץ על צבא העם, מחדל ה7/10 והמלחמה/מלחמות שבעקבותיו. חשבתי שאני בקיא בחומר למדתי הרבה. חסר לי קצת אשמים(היי ללוחש למבמים שנעלם כמו היה דני דין) podcasts.apple.com/il/podcas…
תמיד מעניין עם עמוס
youtu.be/L3znqVi4Xdw?si=w8O-…
״התגובה האוטומטית היא שהקצינים הם בסדר והפוליטיקאים משחקים מלוכלך, אבל האמת היא יותר מורכבת״
פרק שני בסדרת "צו העם" – פודקאסט חדש של המכון למחקרי ביטחון לאומי בהנחיית ד"ר עידית שפרן-גיטלמן. בפרק מתארח עמוס הראל, הפרשן הצבאי של עיתון ״הארץ״, לשיחה על האופן שבו השתנה החוזה בין הצבא לחברה הישראלית בעקבות מתקפת חמאס על יישובי עוטף עזה.
הפרק החדש זמין לצפייה ולהאזנה בכל הפלטפורמות.
קראו את ברלו. זה תמיד רווח נקי.
#פידצבא לפני חרבות ברזל כתבתי על גיבורים וקרבות שנשכחו. לפני ה 7.10 עסקתי בעיקר במחקר היסטורי על מלחמת יום הכיפורים לכבוד ציון 50 שנה למלחמה. שמתי לב שיש אנשים וקרבות שסיפורם נעלם מהתודעה הלאומית. ניסיתי לאגד את השרשורים לשרשור אחד ⬇️
בעז
לפנות בוקר חלמתי שאני מגיע לניר עוז לעבוד בפלחה ולדשן. מישהו אמור להכשיר אותי לעבודה, הרי עברו שנים מאז שעשיתי זאת. לא זוכר מי זה. לא אבא, הוא כבר איננו, אני יודע זאת גם בחלום.
דברים בעקבות חלום והמהדורה מעודכנת של ספר ותיקי ניר עוז. boaz-zalmanowicz.com/post/%D…
ואי אפשר שלא לתהות, כמאמר המשוררת, האם מישהו יכול להצביע על אירועים בלחימה בהם נשים לא תפקדו? מישהו יכול לבסס את הטענה שכל השוויון הזה פוגע בביטחון? בכל זאת היתה כאן מלחמה שנתיים. אלפי לוחמות בגזרות השונות. אפשר היה לצפות כבר לאיזו הוכחה לכל חרדות הפרוגרס שיביא עלינו אסון.
רוב מהומה על לא מאומה.
נשים בשריון מתמרן? *הצבא* לא רוצה את זה, *הצבא* לא מאמין בזה, או אם להתנסח בחופשיות, זה רק אתם ואני פה, כן? הצבא יודע שזו בדיחה. הוא רק משחק משחקים בפני בג"ץ, חלק מהאסטרטגיה (התמוהה, אם יורשה לי) שבחר בעתירות הללו.
ללא הקדמה נוספת, קבלו את עמדת הרמטכ"ל בבג"ץ, כפי שהובאה בתצהיר תשובה מיום 21.9.2023 (כן כן, בזה עסק הרמטכ"ל באותם ימים. גם בזה. נקודה שראויה לפוסט נפרד עם ציטוטים משלו). בבקשה, לא נגעתי:
"ישנם הבדלים משמעותיים בין לחימת טנקים בהגנת הגבולות לבין לחימת טנקים במערך המתמרן. כך, בעוד שתפקיד של לחימת טנקים בהגנת גבולות עיקרו במשימת הגנה בגבולות, ייעודו של מערך השריון המתמרן הוא תמרון קרקעי ארוך טווח, ולעיתים מתמשך, תחת אש ובמסגרות גדולות (גדוד, חטיבה וכיוב'). בהתאם, הדרישות המבצעיות והכשירויות הייחודיות של לחימת שריון מתמרן, מהן נגזרות גם הדרישות הפיזיולוגיות ביחס לתפקיד, *שונות משמעותית* [ההדגשה במקור], עצימות ומורכבות יותר מן הדרישות המבצעיות בלחימת טנקים בהגנת גבולות. כך, למשל, בהיבטי נהלי הקרב והמשמעויות המבצעיות, הלחימה בשריון המתמרן מתאפיינת בסוגיות מבצעיות מורכבות, כגון חילופים בקרב צוות הטנק ובין צוותי טנקים בעת לחימה; חילוץ פצועים תחת אש מתוך הטנק; ביצוע טיפולים המצריכים מאמצים עצימים (כגון, פריסת זחל) בתנאי איום מבצעי המחייב פעולה מידית; פריקה מטנקים ולחימת חיל רגלים בעת הצורך; ועוד.
...
בנוסף יצוין, בזהירות הנדרשת, כי מהניסיון שהצטבר במסגרת שירות לוחמות בטנקים בהגנת גבולות, עלה כי הגם שהצוותים שהוכשרו בטנקים בהגנת גבולות השתתפו בהכשרה ייעודית וממושכת יותר מזו הניתנת בחיל השריון המתמרן, ועל אף שהלוחמות מצליחות מאוד במשימת הגנת הגבולות - הן אינן ברמת כשירות מבצעית דומה לצוותי שריון מתמרן.
...
קיים ספק בדבר היכולת של לוחמות בטנקים בהגנת גבולות לעמוד במדדי הביצוע הנדרשים בשריון מתמרן ובהתאם מתעורר ספק כבד בדבר כדאיות ההתנסות בהיבטי האפקטיביות לצה"ל וכן דילמה ביחס להוגנות כלפי המשרתות ... לעמדת הרמטכ"ל, בתפקיד זה קיימים סיכונים מהותיים, מבצעיים, בריאותיים ובטיחותיים, כבר בשלב ההתנסות, ונטילת סיכונים כאמור נכונה רק בהינתן סיכויים ממשיים להצלחה, וזהו אינו המצב ביחס לשילוב נשים במערך השריון המתמרן.
...
שישית, הרמטכ"ל ייחס משקל לכך שצה"ל הוא צבא העם, המגייס לשורותיו מכל חלקי החברה ובזה טמון כוחו המרכזי; וכי הלכידות בצה"ל היא מרכיב מרכזי בכשירותו, יסוד מרכזי בעוצמתו, ותנאי מרכזי ליכולתו להתמודד עם אתגרים רבים וקשים".
איך כל האמור לעיל מתיישב עם הידיעה של @roysharon11 כאן בתמונה (ועוד לא אמרנו מילה על המחסור בטנקים, על הקצאת טנקים בתנאי מחסור כאלה למשחקים חסרי תוחלת)? ובכן, צה"ל משחק את המשחק, זה הכול. משחק אסטרטגי (שגוי מהיסוד, לדעתי) מול בג"ץ ומול הארגונים שיושבים לו על הזנב. משחק יח"צני מול התקשורת.
ומה על הדרישות הפיזיולוגיות, הסיכונים הבריאותיים והבטיחותיים, ההוגנות כלפי המשרתות, הכדאיות, צבא העם, כל מה שהרמטכ"ל הרצי הלוי הסביר כל כך יפה בתצהיר תשובה לבג"ץ? מה על הפולמוס הציבורי, הריב המיותר הזה על כלום ושום דבר? נזק אגבי. כשחוטבים עצים, אתם יודעים.
