לכל הלינקים החשובים, לחצו כאן 👈https://xitter.cf/t.co/DaMVGQszk3
ישראל
Joined June 2016
- Tweets1.5K
- Following212
- Followers1.9K
- Likes301
בעולם שבו ארצות הברית, סין ואירופה משקיעות סכומי עתק בבינה מלאכותית, בשבבים, במחשוב קוונטי ובתשתיות מחקר, התחרות כבר אינה מתנהלת רק בין חברות, אלא גם בין מדינות. ישראל אינה יכולה להתחרות בתקציבי המעצמות, אבל היא יכולה להתחרות בחוכמה.
בטור מיוחד ל @calcalist מציג ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, שישה מהלכים שצריכים לעמוד על סדר יומה של הממשלה הבאה. לקריאת הטור המלא: calcalist.co.il/local_news/a…
גיבוש מדיניות השקעה רב שנתית בחדשנות, הרחבת בסיס ההון האנושי, יצירת תנאים להשארת פעילות משמעותית של חברות ישראליות בארץ, השקעה בתשתיות טכנולוגיות לאומיות, הפיכת החדשנות למנוע צמיחה של המשק כולו וחיזוק הוודאות, האמון והקשרים הבינלאומיים. המשימה אינה לנהל את ההייטק במקום היזמים, אלא לבנות את התנאים שיאפשרו לו להמשיך לצמוח ולייצר ערך לכלכלת ישראל. הצלחת העבר אינה מבטיחה את העתיד.
שינויי האקלים מאיימים על עתיד ייצור הקקאו בעולם, אבל חברת Kokomodo הישראלית מציעה דרך אחרת לגמרי. הם פיתחו טכנולוגיה לגידול תאי קקאו במעבדה, ללא תלות במטעי הקקאו. במסגרת פרויקט COCO-AI של Horizon Europe, שזכה ב-5.5 מיליון אירו, חברת Kokomodo משתפת פעולה עם חברה ישראלית נוספת , Celleste Bio ועם שותפים בינלאומיים במאגד בהובלת מכון Fraunhofer הגרמני.
יחד, הם פועלים לפיתוח פלטפורמה חדשנית המשלבת בינה מלאכותית בתהליכי גידול תאים צמחיים, במטרה לייעל את הייצור ולהתקדם לעבר ייצור בקנה מידה תעשייתי. בסרטון הראשון בסדרת "משנים את חוקי המשחק", תגלו איך חדשנות ישראלית ושיתופי פעולה בינלאומיים יכולים לפתוח אפשרויות חדשות לתעשיית המזון.
גם לך יש פתרון טכנולוגי פורץ דרך? הצטרפו אלינו בכל יום ראשון, ב-09:00 בבוקר, ל"בוקר של חדשנות עם Horizon Europe ", מפגש אונליין שבועי, בו תכירו את אפשרויות המימון האירופיות ותגלו מאיפה מתחילים. הירשמו עכשיו: tinyurl.com/Horizonsundays
כל הסיסמאות שלכם בסכנה
האזינו לשיחה המרתקת בין ד"ר דורית דור, שותפה מייסדת בקרן Qbeat Ventures ורונית אשל, מ"מ ראש חטיבת תשתיות ברשות החדשנות, על מירוץ החימוש לעבר מחשב קוונטי ראשון.
מה ההזדמנויות שמביאה איתה מהפכת הקוונטום? איזה סכנות צפויות? ובאילו טכנולוגיות ישראליות רשות החדשנות משקיעה בתחום הקוונטי?
שימו לב! נותרו מקומות אחרונים באירוע הקרוב של חדשנות על הבר בתל אביב, מהרו להירשם: innovationisrael.org.il/even…
הטכנולוגיה שלך חייבת לפגוש את העולם.
להכיר את השותפים הנכונים, את תנאי השטח, את התשתיות, את הרגולציה ואת השווקים שבהם הטכנולוגיה שלך עתידה לפעול. זהו המרחב שבו פועלת החטיבה הבינלאומית ברשות החדשנות, לא מדובר רק ביצירת קשרים מעבר לים או בהשקעה בפרויקטים משותפים. רשות החדשנות בונה עבור חברות ישראליות מסלולים כדי לפתח טכנולוגיות עם שותפים בינלאומיים, לבחון אותן בסביבות אמת, לקבל גישה לידע, לתשתיות ולנתונים שלא זמינים בישראל ולהתאים את הטכנולוגיה לצרכים אמיתיים.
קראו עכשיו את המגזין החדש, "מגזין ללא גבולות" והכירו את הפעילות של החטיבה הבינלאומית ברשות החדשנות: tinyurl.com/noborders26
דרך הסיפורים השונים אפשר לראות כיצד מדינות, תאגידים, מערכות בריאות, ערים וארגונים בינלאומיים הופכים משוק יעד לשותפים. כדי שטכנולוגיה ישראלית תצליח בעולם, לא מספיק רק לפתוח לה דלת, צריך ליצור את התנאים שיאפשרו לה לעבור דרכה.
גאווה ישראלית בצמרת הרפואה העולמית: @SHEBA_ מזנק למקום השישי בדירוג בתי החולים החולים החכמים והמתקדמים בעולם של מגזין @Newsweek , בשיתוף חברת @StatistaCharts .
זו השנה השישית ברציפות שהמרכז הרפואי שיבא תל השומר מדורג בצמרת בתי החולים החדשניים והטובים בעולם, לצד מוסדות רפואיים דוגמת @MayoClinic ו-Massachusetts General Hospital. השנה אף זינק למקום השישי והיחיד מישראל בעשירייה הראשונה, על רקע הובלת מהלך אסטרטגי להפיכתו לבית חולים מבוסס AI, באמצעות זרוע החדשנות ARC.
הישגיו של שיבא משקפים את פעילותו הענפה לקידום חדשנות רפואית, ובראשה הקמת מרכז ה-AI של בית החולים, בהשקעה של כ-100 מיליון שקלים, הפועל לקידום והטמעת יישומי AI במערכת הבריאות, בין היתר בשיתוף ,@OpenAI, מענקיות הבינה המלאכותית בעולם.
לצד זאת, ARC ושיבא מובילים שיתופי פעולה מחקריים פורצי דרך בזירה הבינלאומית. במסגרת שיתוף פעולה עם בית הספר לרפואה של @MountSinaiMiami וענקית השבבים @nvidia , מקודם מחקר המשלב בינה מלאכותית וגנומיקה במטרה לפענח את הגנום האנושי. במישור הקליני, פיתח שיבא את מערכת SmartER, פלטפורמה קלינית למטפל הכוללת פתרונות בינה מלאכותית מתקדמים שנועדו לשפר את איכות הטיפול וחווית המטופל, והטמיע כלי בינה מלאכותית המסייעים באיתור מטופלים המתאימים לאשפוז בית ובניטור מצבם מרחוק.
במקביל, רשת מרכזי החדשנות ARC ממשיכה להרחיב את פעילותה הבינלאומית, עם פתיחת מרכזים בברלין ובבוסטון, המצטרפים לשמונה מרכזים נוספים ברחבי העולם. הרשת מנגישה לשותפים בזירה הגלובלית את מודל החדשנות הרפואית שפיתח שיבא, ומקדמת שיתופי פעולה שנועדו להפוך רעיונות ופריצות דרך רפואיות לפתרונות בעלי השפעה על עתיד הרפואה.
לדירוג המלא: rankings.newsweek.com/worlds…
לא תאמינו מה אפשר להדפיס במדפסת ביולוגית!
כבר למעלה ממאה שנים שבני אדם מגדלים תאים על גבי משטחים במעבדות. אבל בטבע, תאים גדלים במבנה תלת מימדי מורכב, ולכן עדיין משתמשים בבעלי חיים עבור ניסויים בתרופות. הבעיה היא שעכבר הוא לא מודל כל כך טוב לבני אדם...
כאן נכנסת לתמונה הדפסה ביולוגית, שיכולה לשמש כפלטפורמה להדפסת רקמות שניתן להשתמש בהן מצד אחד לניסויים ומצד שני להשתיל אותם בגוף של מטופלים. זה לא מדע בדיוני, זו טכנולוגיה שתופסת תאוצה כאן ועכשיו בישראל.
קחו למשל את חברת Alvox הישראלית, שמייתרת את השימוש בניסויים בבעלי חיים, באמצעות הדפסת איברים לניסויים קליניים. או Precise Bio שכבר השתילו בהצלחה קרנית במטופלים בבית החולים @rambam_hospital בחיפה.
פרופ' טל דביר מדפיס, במעבדה @Tel_Aviv_Uni , לבבות מתאים של מטופלים כדי למנוע דחייה של האיבר המושתל בגוף של המטופל. ופרופ' שולמית לבנברג, מה @TechnionLive , מפתחת טכנולוגיה להטמעת כלי דם באיברים מושתלים, כדי לאפשר חיבור מוצלח בין האיבר המושתל לגוף של המטופל. המחקר של פרופ' לבנברג עומד מאחורי הטכנלוגיה של חברת @AlephFarms שמדפיסים סטייקים מפרות שמעולם לא עשו מווו 🐮
רשות החדשנות ו @labor_gov_il ישקיעו 25 מיליון שקל ב-15 תוכניות הכשרת מנהלות בכירות, שילוב נשים בתעשיות הדיפטק, החזרת נשים לתעסוקה וצמצום פערים מגדריים בענף.
התוכניות שנבחרו יתמקדו בחמישה אתגרים מרכזיים: קידום נשים לתפקידי מנכ"ליות וסמנכ"ליות טכנולוגיה, שילוב נשים בתעשיות הדיפטק, החזרת נשים למקצועות ההייטק, קידום מקצועי לאחר חופשת לידה והטמעת תהליכים ארגוניים לשוויון מגדרי. ההשקעה הכוללת, לרבות המימון המשלים של הגופים הפרטיים, תעמוד על 25 מיליון שקל.
להודעה המלאה: innovationisrael.org.il/pres…
15 התוכניות שנבחרו:
תוכנית GALILADIES Leaders Academy – אקדמיה להכשרת מנהיגות ומנהלות בכירות מהגליל, בדגש על חבל תנופה.
פרודקט ליג: תוכנית לפיתוח מנהלות באמצעות שילוב של דירקטוריון מייעץ אישי, למידת עמיתות ורשת קשרים בינלאומית.
נשים במוביליטי – WIM: אקדמיה להכשרת מנכ"ליות הכוללת שישה חודשי הכשרה בתחומי הדיפטק והבינה המלאכותית.
סופרסונס: תוכנית לקידום נשים מנוסות לתפקידי הנהלה בכירה, בדגש על נשים בגילאי 45 ומעלה. התוכנית מבוססת על מודל אימון עילית בהשראת הכשרת ספורטאים אולימפיים.
קימה אלבי: אקדמיית עילית להכשרת עתודת מנהיגות נשית לתפקידי מנכ"ליות, סמנכ"ליות טכנולוגיה ומובילות חדשנות. מיועדת לנשים בעלות ניסיון מקצועי של עשר שנים ומעלה מהחברה הערבית ומהפריפריה.
טק 7: תוכנית להכשרת מנכ"ליות ומנהלות בכירות לחברות דיפטק, המשלבת הכשרה ניהולית והתנסות מעשית בהובלת מיזמים מבוססי מחקר.
תוכניות לשילוב נשים בדיפטק:
תוכנית NorthStar Women in Deep Tech של i4Valley: תכנית לשילוב נשים בעלות השכלה מתקדמת בתפקידים טכנולוגיים בתעשיות הדיפטק, תוך פיתוח הזדמנויות תעסוקה בגליל המערבי.
עמותת אחינועם לקידום שוויון מגדרי: תוכנית לנשים אקדמאיות בתחומי הדיפטק והבינה המלאכותית, המשלבת הכשרה מקצועית מתקדמת, פיתוח מיומנויות תעסוקתיות, ליווי אישי והשמה בתעשייה.
עתידה: תוכנית Atida Career Accelerator לקידום השתלבותן של נשים חרדיות בהייטק, באמצעות הכשרה מותאמת, צבירת ניסיון טכנולוגי, מנטורינג וקשרים עם מעסיקים.
תוכניות לחזרה לתעסוקה בהייטק
הוד פתרונות ענן: תוכנית SmartShift 45+ המיועדת לנשים בגילאי 45 ומעלה בעלות רקע טכנולוגי או אקדמי רלוונטי.
תוכניות לקידום נשים לאחר חופשת לידה
יזמיות נשים בהייטק: תוכנית לקידום נשים לאחר חופשת לידה לתפקידי ניהול והשפעה, המיועדת לנשים מקהילות וממגזרים מגוונים ומשלבת הכשרה מקצועית, פיתוח מיומנויות ניהול וכישורים אישיים.
איט וורקס מעצימים אנשים: תוכנית LeadForward להאצת קידומן של נשים לתפקידי ניהול בתקופת החזרה מחופשת לידה, המשלבת פיתוח מנהיגות, מיומנויות בינה מלאכותית, מנטורינג ופרויקט יישומי בארגון.
עמותת יזמים צעירים: תוכנית The Fourth Trimester at Work לקידום נשים לאחר חופשת לידה למסלולי ניהול והשפעה בארגוני הייטק.
תוכניות לקידום שוויון מגדרי בארגונים
מימון פיננסי חברתי ישראלי: הקמת מודל לאומי מבוסס נתונים למיפוי, מעקב וניתוח מהלכים לקידום ולשימור נשים במקצועות טכנולוגיים, בהתאם ליעדי הממשלה ולהמלצות ועדת פרלמוטר.
קידום משאבי אנוש ישראל: פיתוח פלטפורמה ארגונית הכוללת סקרים, קהילה מקצועית וכלי אבחון ומדידה, לצד התערבות ייעודית ב־15 ארגונים באמצעות תוכניות מותאמות, סדנאות, ליווי ניהולי וכלי בינה מלאכותית.
איך מכניסים מחשב קוונטי בגודל מגרש כדורגל לתוך קופסא?
כדי שמחשב קוונטי יוכל להתמודד עם בעיות אמיתיות, הוא צריך להגיע למיליוני יחידות החישוב, או קיוביטים. הקיוביטים יכולים לעבוד רק בטמפרטורה הקרובה לאפס המוחלט, אך מערכות הבקרה שלהם מייצרות חום. לכן מערכות הבקרה נמצאות מחוץ למערכת הקירור. ככל שמוסיפים עוד קיוביטים צריך עוד ועוד חוטים, מערכות בקרה ויחידות קירור. בדרך הזו, מחשב של מיליון קיוביטים דורש תשתית בגודל של מגרש כדורגל.
כאן נכנסת QuamCore הישראלית. במקום להמשיך להגדיל את המערכת, החברה תכננה אותה מחדש. היא פיתחה מעגלי בקרה מיוחדים שיכולים לעבוד בקור הקיצוני וכך לצמצם ביותר מפי 1,000 את כמות החיווט. החברה כבר מייצרת בישראל קיוביטים מוליכי על, אורזת, מקררת ומודדת אותם בעצמה.
הדרך לשם התחילה כשהרעיון עוד נראה שאפתני מדי עבור משקיעים פרטיים. רשות החדשנות השקיעה ב QuamCore כבר בשלבים הראשונים, במסגרת קרן ההזנק ובמסגרת חממת Earth & Beyond Ventures. מאז QuamCore גייסה 35 מיליון דולר, עברה מפיתוח לייצור וממשיכה להתקדם לעבר המטרה להפוך מחשב קוונטי של מיליון קיוביטים, ממערכת בגודל של מגרש כדורגל, למערכת קומפקטית אחת.
מודלים של בינה מלאכותית שעוקפים מגבלות, סוכנים שמתחברים בעצמם לאינטרנט, פורצים למערכות אמיתיות ואפילו מנסים לטשטש עקבות. מה קורה בעולם ה-AI?
קראו עכשיו את מאמר הדעה המלא ב- @calcalist , של ד"ר אסף הורוביץ, סמנכ"ל בינה מלאכותית ברשות החדשנות: calcalist.co.il/local_news/a…
התקריות האחרונות יצרו תחושת פאניקה וחשש שמערכות שיצאו משליטה. חשוב להבין, כשבני אדם מגדירים לסוכנים משימה ומעניקים להם כלים וגישה לסביבה עם חולשות, הם עלולים למצוא דרכים לא צפויות לבצע אותה. לכותרות המפחידות יש גם משמעות כלכלית, פחד ציבורי הוא נכס. החברות הדומיננטיות עשויות לשמר את מעמדן מול מתחרות קטנות וקוד פתוח, באמצעות רגולציה, שנועדה להתמודד עם סיכוני הבינה המלאכותית, אבל למעשה תחסום דווקא בחברות חדשות.
כאן נמצאת ההזדמנות של ישראל. במקום לעצור את התקדמות, אפשר לבנות מנגנוני הגנה ובקרה אמינים, לקיים בדיקות עצמאיות למערכות עוצמתיות ולקבוע כללים ברורים לשימוש בתחומים רגישים. AI Safety, תחום הבדיקה, הבקרה והעצירה של מערכות AI בזמן אמת, יכול להפוך לחלק בלתי נפרד מהאקוסיסטם הישראלי. באמצעות חברות, מחקר אקדמי ויכולת לאומית עצמאית לבחון מודלים אפשר לפתח כאן תעשייה חדשה שתאפשר שימוש בטוח בבינה מלאכותית.
איך דואגים שההייטק לא רק ימשיך לצמוח, אלא ימשיך לצמוח כאן, בישראל?
חלקו של ההייטק מהייצוא של ישראל הגיע לכ-60%, אך מספר העובדים בענף עומד כבר כמה שנים רק על כ-11%, בעוד שחברות טכנולוגיה ישראליות מעסיקות היום יותר עובדים בחו"ל מאשר בארץ. בעולם שבו טכנולוגיה הופכת לחלק מהביטחון הלאומי ומהחוסן הכלכלי, מדובר בשאלות על העתיד של הכלכלה הישראלית.
האזינו לראיון מיוחד עם יו"ר רשות החדשנות, ד"ר Alon Stopel, לפודקאסט "הצוללת" של גלובס עם @HilaWeissberg הילה ויסברג ו-@assafgi אסף גלעד: globes.co.il/news/article.as…
אם התחזקות השקל פגעה בגיוסים, עכשיו ניתן להאריך את אופק השרידות עד שישה חודשים נוספים! זה הזמן להגיש בקשה למסלול המהיר של רשות החדשנות, עבור חברות עם Runway קצר של עד 12 חודשים.
עם הליך בדיקה מהיר, ועדות מחקר בתדירות גבוהה ומענה בלוחות זמנים קצרים, הכסף נכנס במהירות כדי שלא תפסיקו לחקור ולפתח.
הגישו עכשיו: innovationisrael.org.il/fast…
רוצה להוביל את עתיד ההייטק הישראלי?
קרן ההשקעות הגדולה בישראל מחפשת אותך!
להגשת מועמדות לתפקיד מנכ"ל.ית רשות החדשנות לחצו כאן: innovationisrael.org.il/job/…
לצד השקעה בחברות ובטכנולוגיות פורצות דרך, רשות החדשנות פועלת לחיזוק ההון האנושי, חיבור בין אקדמיה לתעשייה, בניית תשתיות מו״פ לטווח הארוך, הסרת חסמים בפני יזמים ומשקיעים ופיתוח תחומים שבהם לישראל פוטנציאל ליתרון תחרותי אמיתי בעולם. תפקיד הרשות הוא לזהות לאן נע ההייטק, גם בעוד חמש ועשר שנים קדימה, להקשיב לשוק ולהכין את המשק לשינויים במהירות.
אחרי חמש שנים בתפקיד מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, מסכם בראיון ל @meirorbach מ @calcalist, תקופה מהסוערות שידעה תעשיית ההייטק הישראלית, ממגפת הקורונה ובועת ההשקעות, דרך המלחמה ועד לפריצת מהפכת הבינה המלאכותית.
לכתבה המלאה:
calcalist.co.il/calcalistech…
כרשות האחראית על ההייטק הישראלי צריך להסתכל חמש ועשר שנים קדימה ולהבין לאן נע ההייטק ואיך ישראל משתלבת בתוכו? בתקופה הזו רשות החדשנות הפכה מגוף שמשקיע במיזמים טכנולוגיים, לגורם אסטרטגי שבונה יכולות לאומיות לטווח ארוך. מחזק הון אנושי, קשרי אקדמיה ותעשייה, מסדיר ומסיר חסמים בפני יזמים ומשקיעים.
לאחר 20 שנה שבהן ההייטק הישראלי התמקד בעיקר בעולמות התוכנה והדיגיטל, כלי ההשקעה של הרשות הופנו לכיוון הטכנולוגיות העמוקות. הרשות השיקה את קרן ההזנק, המשקיעה בכל שנה בחברות דיפטק בכל שלבי הצמיחה, לצד משקיעים פרטיים, כדי להתמודד עם כשלי שוק, בשלבים המוקדמים, בתחומים עתירי סיכון טכנולוגי. הרשות השיקה גם את קרן יוזמה החדשה, בהיקף של כמיליארד שקל, שנועדה לתמרץ כניסה של גופים מוסדיים ישראליים לתחום ההון סיכון ולחזק את ההון המקומי בקרנות ישראליות, וכך להפחית את התלות בהון זר. נרקמה רשת של מרכזי חדשנות מקריית שמונה ועד אילת, מערך של חממות במודל Venture Studio, מועדוני אנג'לים ותשתיות מו"פ.
החוזקה ההיסטורית של ישראל מתרגמת את עצמה עכשיו גם למהפכת הבינה המלאכותית. לכן, לא מעט משאבים הושקעו בתשתיות לאומיות עמוקות, כמו מחשב על לאימון מודלים גדולים, תשתיות דאטה ובכלי פיתוח, במקביל לפיתוח חברות יישום. גלי הפיטורים אמנם כואבים, אך ברמת המאקרו מדובר בשינוי מבני. חברות חייבות לבצע ארגון מחדש ולהתאים את עצמן לעידן החדש כדי לשרוד ולצמוח.
באוקטובר 23 הושק המסלול המהיר לחברות הזנק עם Runway קצר, אז הושקעו, יחד עם מצ'ינג פרטי, יותר ממיליארד שקל ב-250 חברות צעירות והצילו אותן מסגירה. כעת הופעל מסלול מהיר, בהיקף של מיליארד שקל, כדי להאריך את האוויר לנשימה, נוכח התחזקות השקל, לחברות טכנולוגיה בישראל. היכולת להגיב מהר, להיות גמישים ולהקשיב לשוק, הוא השינוי העמוק שנעשה הרשות.