Tamrur - Politography - Where Reality Meets the Facts Focused Diplomatic Review | October 19–26, 2026 No major breakthrough occurred this week, whether in the form of additional recognition of a Palestinian state or a binding change in U.S. or European Union policy. Nevertheless, three developments were identified as relevant to research and policy analysis. 1. Britain Explicitly Identified, for the First Time, the Body It Recognizes as the Government of Palestine Date and status: October 19; official response by the British Foreign Office to Parliament. What changed: Following its recognition of the State of Palestine in September 2025, Britain had refrained from clearly identifying the governing body it recognized. It has now clarified that the Palestinian Authority is “the legitimate governing entity in Palestine.” At the same time, Britain stated that the National Committee for the Administration of Gaza is intended to facilitate the gradual transfer of governmental and security control from Hamas to the Palestinian Authority, in accordance with UN Security Council Resolution 2803. Significance for research and policy analysis: The British response addresses Palestinian governance alongside state recognition. Britain is endorsing an institutional model under which there is a single legitimate Palestinian governing authority, namely the Palestinian Authority, while the administrative committee in Gaza serves as a transitional mechanism rather than a permanent alternative to the PA. This strengthens the international argument in favor of the political and legal unity of the West Bank and Gaza Strip. However, it does not yet indicate that any actual transfer of authority has taken place in Gaza. 2. Palestinian Dialogue Under Egyptian Auspices Continues but Has Yet to Produce an Operational Agreement Date and status: October 22; official statement by Fatah’s Central Committee. What changed: Following talks with Hamas, Palestinian Islamic Jihad, and the Popular Front for the Liberation of Palestine, Fatah reaffirmed its commitment to continuing national dialogue and cooperation among Palestinian political factions. The statement emphasizes national unity and partnership but provides no timetable, agreed mechanism for establishing a unified government, arrangements for Hamas to join the PLO, or proposal to bring forward the elections scheduled for September 2027. Significance for research and policy analysis: The Egyptian initiative remains at the stage of maintaining channels of communication and preparing a framework for dialogue. There is no basis for presenting it as a reconciliation agreement or as an agreed process for transferring governance in Gaza. The accurate characterization at this stage is: renewed contacts and a shared acknowledgment of the need for dialogue, without resolving the core issues. 3. Ahead of Israel’s Elections, the Gap Between a Change of Government and a Change in Policy Has Become Clearer Date and status: October 22; Reuters compilation of electoral positions. These are declared political positions, not government decisions. What became clearer: Both Benjamin Netanyahu and Gadi Eisenkot oppose the establishment of a Palestinian state and demand overarching Israeli security control over the entire territory between the Jordan River and the Mediterranean Sea. Both make Israeli withdrawal from Gaza conditional on Hamas’s disarmament and are prepared to resume military operations. The principal difference between them concerns territorial and legal policy: Eisenkot opposes construction in E1, supports the evacuation of outposts established in violation of Israeli law, and pledges to act against settler violence. However, he does not oppose settlements as such and does not propose the establishment of a Palestinian state. Netanyahu continues to rely on coalition partners who support annexation and to pursue the accelerated expansion of settlements and outposts. Significance for research and policy analysis: A change of government could affect measures relating to annexation, policy toward E1, enforcement against outposts established in violation of Israeli law and settler violence, and relations with Europe. However, such a change would not guarantee a return to the two-state framework. The distinction is between halting measures that undermine the feasibility of territorial separation and adopting a political settlement - the former appears more achievable than the latter. Bottom Line The most significant development this week is Britain's clarification that the Palestinian Authority is the legitimate governing authority, including with regard to Gaza's future. In the other arenas, existing processes continue, but there has yet to be a meaningful transition from contacts and declarations to binding agreements or implementation. For more information: politography.org.il/ To participate: [email protected] Tamrur – Politography – Where Reality Meets the Facts

תמרור - פוליטוגרפיה - כשהמציאות פוגשת בעובדות סקירה מדינית ממוקדת | 19–26 באוקטובר 2026 השבוע לא נרשמה פריצת דרך - הכרה נוספת במדינה פלסטינית או שינוי מחייב במדיניות ארה״ב והאיחוד האירופי. עם זאת, זוהו שלוש התפתחויות הרלוונטיות למחקר ולכתיבת מאמרי מדיניות. 1. בריטניה הגדירה לראשונה במפורש את הגוף שהיא רואה כממשלת פלסטין תאריך ומעמד: 19 באוקטובר; תשובה רשמית של משרד החוץ הבריטי לפרלמנט. מה השתנה: לאחר שבריטניה הכירה במדינת פלסטין בספטמבר 2025, היא נמנעה מהגדרה ברורה של הגוף הממשלתי המוכר על ידה. כעת הבהירה כי הרשות הפלסטינית היא ״הישות השלטונית הלגיטימית בפלסטין״. במקביל קבעה כי הוועדה הלאומית לניהול עזה נועדה להעביר בהדרגה את השליטה השלטונית והביטחונית מידי חמאס לרשות הפלסטינית, בהתאם להחלטת מועצת הביטחון 2803. התשובה הבריטית עוסקת גם בסוגיית הממשל הפלסטיני, לצד ההכרה במדינה. בריטניה מאמצת מודל מוסדי שלפיו קיימת כתובת שלטונית פלסטינית אחת - הרשות - ואילו הוועדה המנהלת בעזה היא מנגנון מעבר ולא חלופה קבועה לרשות. הדבר מחזק את הטענה הבינלאומית בזכות אחדות פוליטית ומשפטית של הגדה והרצועה, אך אינו מעיד עדיין על העברה ממשית של סמכויות בעזה. 2. הדיאלוג הפלסטיני בחסות מצרים נמשך, אך טרם הניב הסכמה אופרטיבית תאריך ומעמד: 22 באוקטובר; הודעה רשמית של הוועדה המרכזית של פת״ח. מה השתנה: פת״ח אישרה מחדש את מחויבותה להמשך הדיאלוג הלאומי ולשיתוף פעולה בין הכוחות הפלסטיניים, בעקבות השיחות עם חמאס, הג׳יהאד האסלאמי והחזית העממית. ההודעה מדגישה אחדות לאומית ושותפות, אך אינה כוללת לוח זמנים, מנגנון מוסכם להקמת ממשלה מאוחדת, הסדרה של הצטרפות חמאס לאש״ף או הקדמה של הבחירות שנקבעו לספטמבר 2027. היוזמה המצרית עדיין נמצאת בשלב של שימור הערוץ והכנת מסגרת לדיאלוג. אין בסיס להציג אותה כהסכם פיוס או כתהליך מוסכם להעברת השלטון בעזה. הניסוח המדויק בשלב זה הוא: התחדשות המגעים והכרה משותפת בצורך בדיאלוג - ללא הכרעה בסוגיות הליבה. 3. לקראת הבחירות בישראל התחדד הפער בין שינוי ממשלתי לשינוי מדיני תאריך ומעמד: 22 באוקטובר; ריכוז עמדות הבחירות שפרסמה רויטרס. מדובר בעמדות פוליטיות מוצהרות, לא בהחלטות ממשלה. מה התחדד: הן נתניהו והן גדי איזנקוט מתנגדים להקמת מדינה פלסטינית ודורשים שליטה ביטחונית ישראלית כוללת בין הירדן לים. שניהם מתנים נסיגה מעזה בפירוז חמאס ומוכנים לחידוש הלחימה. המחלוקת המרכזית ביניהם היא מרחבית־משפטית: איזנקוט מתנגד לבנייה ב־E1; תומך בפינוי מאחזים שהוקמו בניגוד לדין הישראלי; מתחייב לפעול נגד אלימות מתנחלים; אך אינו מתנגד להתנחלויות ככלל ואינו מציע מדינה פלסטינית. נתניהו ממשיך להישען על שותפים התומכים בסיפוח ולהוביל הרחבה מואצת של ההתנחלויות והמאחזים. חילופי שלטון עשויים להשפיע על צעדים הנוגעים לסיפוח, המדיניות ביחס ל־E1, האכיפה נגד מאחזים שהוקמו בניגוד לדין הישראלי ואלימות מתנחלים, והיחסים עם אירופה. עם זאת, הם אינם מבטיחים חזרה למתווה שתי המדינות. ההבחנה היא בין עצירת מהלכים הפוגעים בהיתכנות ההפרדה לבין אימוץ הסדר מדיני - הראשון נראה אפשרי יותר מהשני. שורה תחתונה: ההתפתחות המשמעותית ביותר השבוע היא ההבהרה הבריטית שלפיה הרשות הפלסטינית היא הכתובת השלטונית הלגיטימית גם ביחס לעתידה של עזה. בשאר הזירות נמשכים תהליכים קיימים, אך טרם חלה התקדמות ממגעים והצהרות להסכמות מחייבות או ליישום. להרחבה באתר - politography.org.il/ להשתתפות - [email protected] תמרור – פוליטוגרפיה- כשהמציאות פוגשת בעובדות

Tamrur – Politography – Where Reality Meets Facts Hebron and the West Bank - Security, Spatial, and Demographic Dimensions Date: October 23–25, 2026. Official facts: Following the attack in which two Israeli soldiers were killed, the IDF launched a large-scale operation. According to an IDF statement, forces operated in approximately 40 villages and at some 400 locations across the West Bank, arresting around 40 suspects. In the Hebron and Halhul area, forces operated at dozens of locations and arrested approximately 20 suspects. Restrictions were also imposed on Palestinian workers entering Israeli settlements, followed by the approval of a general closure for election day on October 27. Evacuations and demolitions: In an official response to the media, the IDF confirmed that the operation was focused on the Ein Deir Baha and Al-Jalada neighborhoods, home to approximately 2,000 residents belonging to a clan that the military said was affiliated with Hamas. The IDF said that civilians were permitted to leave temporarily through designated screening points and confirmed the demolition of structures and infrastructure classified as unlawful or posing security risks. Scale of displacement: The Hebron Municipality initially reported approximately 1,200 displaced people, with another 1,300 at risk of evacuation. A later report put the number of displaced people at more than 2,600, alongside reports that families had been evacuated from nearly 500 apartments. These figures were provided by the municipality and reported by the media; they are not official Israeli figures and should therefore be presented as such. Level of implementation: This is not merely a declaration or plan, but an operation already underway - comprising a closure, population evacuations, the seizure of homes, demolitions, arrests, and movement restrictions. Although the IDF described residents' departure as temporary, it remains unclear when they will be able to return and how many structures have been demolished. What has changed: The current operation extends beyond a localized response to an attack. The combination of thousands of residents displaced according to municipal reports, building demolitions, restrictions on access to a city of approximately 250,000 residents, and simultaneous operations at hundreds of locations may affect, at least temporarily, patterns of movement, residence, and security and spatial control in the southern West Bank. More information: politography.org.il/ To participate: [email protected] Tamrur – Politography – Where Reality Meets Facts

תמרור - פוליטוגרפיה - כשהמציאות פוגשת בעובדות חברון והגדה המערבית - ביטחון, מרחב ודמוגרפיה תאריך: 23–25 באוקטובר 2026. העובדה הרשמית: בעקבות הפיגוע שבו נהרגו שני חיילים, צה״ל פתח במבצע רחב. לפי הודעת צה״ל, הכוחות פעלו בכ־40 כפרים ובכ־400 אתרים ברחבי הגדה, עצרו כ־40 חשודים, ובאזור חברון וחלחול פעלו בעשרות מוקדים ועצרו כ־20 חשודים. הוטלו גם מגבלות על כניסת פועלים פלסטינים להתנחלויות, ובהמשך אושר סגר כללי ליום הבחירות ב־27 באוקטובר. פינוי והריסה: צה״ל אישר בתגובה רשמית לתקשורת כי הפעולה מתמקדת בשכונות עין דיר־באחה ואל־ג׳לאדה, שבהן כ־2,000 תושבים המשתייכים לחמולה שלדבריו מזוהה עם חמאס; הצבא אישר יציאה זמנית דרך נקודות בידוק וכן הריסת מבנים ותשתיות שהוגדרו בלתי־חוקיים או מסוכנים. היקף העקירה: עיריית חברון דיווחה תחילה על כ־1,200 עקורים ועוד כ־1,300 הנמצאים בסיכון לפינוי; דיווח מאוחר יותר העמיד את מספר העקורים על יותר מ־2,600, לצד דיווח על פינוי משפחות מכמעט 500 דירות. אלה נתוני העירייה שפורסמו בתקשורת, לא נתונים ישראליים רשמיים, ולכן יש להציגם ככאלה. רמת המימוש: לא הצהרה או תכנון בלבד, אלא ביצוע בפועל - סגר, פינוי אוכלוסייה, תפיסת בתים, הריסות, מעצרים והגבלות תנועה. אף שצה״ל הגדיר את יציאת התושבים כזמנית, עדיין לא ידוע מתי יוכלו לשוב לבתיהם ומהו מספר המבנים שנהרסו. מה השתנה: הפעילות הנוכחית רחבה יותר מפעולה נקודתית בעקבות פיגוע. השילוב של פינוי אלפי תושבים לפי דיווחי העירייה, הריסת מבנים, הגבלות על הכניסה והיציאה מעיר בת כרבע מיליון תושבים ופעילות מקבילה במאות אתרים עשוי להשפיע, לפחות זמנית, על דפוסי התנועה, המגורים והשליטה הביטחונית והמרחבית בדרום הגדה. להרחבה באתר - politography.org.il/ להשתתפות - [email protected] תמרור – פוליטוגרפיה- כשהמציאות פוגשת בעובדות

תמרור – פוליטוגרפיה – כשהמציאות פוגשת בעובדות בכתבתו של יותם דשא ב־ישראל היום, מוצגים נתונים וביקורת של ד״ר שאול אריאלי, ראש קבוצת המחקר תמרור–פוליטוגרפיה, בנוגע למדיניות ההתיישבות ביהודה ושומרון ולפער שבין הצהרות הממשלה לבין הנתונים בשטח. לפי הבדיקה שמציג אריאלי, חלק מהיישובים שהוגדרו כחדשים הם שכונות קיימות או מאחזים שהוסדרו, ובחלקם טרם נרשם אכלוס בפועל. עוד הוא מצביע על מאזן הגירה שלילי בתקופה שנבדקה ועל כך שעיקר הגידול באוכלוסייה התרכז ביישובים הסמוכים לקו הירוק. לכתבה המלאה: israelhayom.co.il/news/polit… להרחבה באתר - politography.org.il/ להשתתפות - [email protected] תמרור – פוליטוגרפיה – כשהמציאות פוגשת בעובדות

תמרור – פוליטוגרפיה – כשהמציאות פוגשת בעובדות מאמר חדש של פרופ׳ גלעד הירשברגר, יוסף מקלדה ופרופ׳ סיון הירש־הפלר ב־זמן ישראל: ״הניצוץ והדבק בדרך לקלפי״ למאמר המלא: zman.co.il/735057/ להרחבה באתר - politography.org.il/ להשתתפות - [email protected] תמרור – פוליטוגרפיה – כשהמציאות פוגשת בעובדות

תמרור – פוליטוגרפיה – כשהמציאות פוגשת בעובדות מאמר חדש של אלון פנקס ב־JOKOPOST: ״הסכסוך עדיין כאן״ איראן דחקה את הפלסטינים, אבל המחיר חוזר לישראל למאמר המלא: jokopost.com/me/57864/ להרחבה באתר - politography.org.il/ להשתתפות - [email protected] תמרור – פוליטוגרפיה – כשהמציאות פוגשת בעובדות

Tamrur – Politography – Where Reality Meets Facts During the third quarter of 2026, Turkey's position toward Israel became more confrontational, extending beyond diplomatic criticism. According to a study by Dr. Hay Eytan Cohen Yanarocak, a strategic rivalry is developing between the two countries, with Turkey taking steps to restrict Israel's security and diplomatic room for maneuver while expanding its own regional influence. Developments in Syria are among the clearest expressions of this shift. The August 18 strike on Abu al-Duhur airbase, amid Turkish plans to station forces and military systems there, demonstrated Israel's willingness to act to protect its freedom of aerial operations. Turkey condemned the strike but did not respond militarily. Thus, while the rivalry is intensifying, both countries still seek to avoid direct war. The Israeli–Palestinian conflict has also become more central to Turkey's policy toward Israel. Among 289 sources examined in the report, researchers identified 120 instances categorized as delegitimization of Israel, 80 calls for sanctions, 67 appeals for international action against Israel, and 40 accusations of genocide. By contrast, a two-state solution was mentioned only nine times, the establishment of a Palestinian state 11 times, and a return to negotiations 12 times. According to the study's analysis, the findings suggest greater emphasis on pressuring and isolating Israel and portraying it as a regional and international threat than on advancing a diplomatic settlement. Other elements include Turkey's continuing focus on Jerusalem and the Temple Mount/Haram al-Sharif, trade restrictions, and ties with Hamas's leadership. Ankara describes its Hamas ties as a means of mediation; Israel regards them as providing support to a hostile organization. Erdoğan and Fidan have at times distinguished between Netanyahu's government and the Israeli public. However, the report finds that these statements were not accompanied by policy changes during the period examined. Direct flights have not resumed, economic restrictions remain, and measures to pressure Israel have expanded. According to the study, the relationship reflects a longer-term trend rather than a temporary crisis. It describes an emerging strategic rivalry and highlights the importance of deterrence, coordination channels, and diplomatic approaches to bilateral relations and the Palestinian issue. The report assesses that, without such an approach, Turkey may use the diplomatic vacuum to expand its regional and international influence. More on our website – politography.org.il/ To participate – [email protected] Tamrur – Politography – Where Reality Meets Facts

תמרור - פוליטוגרפיה - כשהמציאות פוגשת בעובדות במהלך הרבעון השלישי של 2026 ניכרה החרפה בעמדתה של טורקיה כלפי ישראל, מעבר לביקורת המדינית. ממחקרו של ד״ר חי איתן כהן ינרוג'ק עולה כי בין המדינות מתפתחת יריבות אסטרטגית, שבמסגרתה פועלת טורקיה לצמצום מרחב הפעולה הביטחוני והמדיני של ישראל ולהרחבת השפעתה באזור. ההתפתחויות בסוריה הן אחד הביטויים המרכזיים לשינוי. תקיפת בסיס אבו א־דוהור ב־18 באוגוסט, על רקע כוונה טורקית להציב בו כוחות ומערכות צבאיות, המחישה כי ישראל מוכנה לפעול כדי למנוע פגיעה בחופש הפעולה האווירי שלה. טורקיה גינתה את התקיפה, אך נמנעה מתגובה צבאית. שתי המדינות מעמיקות אפוא את היריבות, אך עדיין מבקשות להימנע ממלחמה ישירה. גם לסכסוך הישראלי־פלסטיני ניתן מקום מרכזי יותר במדיניות טורקיה כלפי ישראל. מתוך 289 מקורות שנבדקו בדו״ח, זוהו 120 מופעים שהוגדרו במחקר כדה־לגיטימציה לישראל, 80 קריאות לסנקציות, 67 קריאות לקהילה הבינלאומית לפעול נגדה ו־40 האשמות ברצח עם. מנגד, הקריאה לפתרון שתי המדינות הופיעה רק תשע פעמים, הקמת מדינה פלסטינית הוזכרה 11 פעמים והחזרה למשא ומתן 12 פעמים. על פי ניתוח המחקר, הנתונים מצביעים על דגש רב יותר במדיניות הטורקית על הפעלת לחץ על ישראל, קריאות לבידודה והצגתה כאיום אזורי ובינלאומי, בהשוואה לקידום הסדר מדיני. לכך מצטרפים העיסוק המתמשך בירושלים ובהר הבית, מגבלות הסחר והקשרים עם הנהגת חמאס. אנקרה מציגה את קשריה עם חמאס ככלי תיווך; ישראל רואה בהם מתן חסות לארגון עוין. ארדואן ופידאן הבחינו לעיתים בין ממשלת נתניהו לבין הציבור הישראלי, אך לפי הדו״ח, הצהרות אלה לא לוו בשינוי מדיניות בתקופה הנבדקת. הטיסות הישירות לא חודשו, המגבלות הכלכליות נותרו וצעדי הלחץ על ישראל התרחבו. לפי המחקר, היחסים משקפים מגמה ארוכת טווח ולא משבר נקודתי בלבד. המחקר מתאר תהליך של התגבשות יריבות אסטרטגית בין ישראל לטורקיה, ומצביע על חשיבותם של הרתעה, ערוצי תיאום ומענה מדיני ליחסים הבילטרליים ולסוגיה הפלסטינית. בהיעדר מענה כזה, המחקר מעריך כי טורקיה עשויה לנצל את החלל המדיני כדי להרחיב את השפעתה האזורית והבינלאומית. להרחבה באתר - politography.org.il/ להשתתפות - [email protected] תמרור – פוליטוגרפיה- כשהמציאות פוגשת בעובדות

תמרור – פוליטוגרפיה – כשהמציאות פוגשת בעובדות טור חדש של ד״ר לירון ליבמן ב־ישראל היום: ״יש לבחון הכרזה על הפורעים כארגוני טרור״ לגיליון המלא: digital-edition.israelhayom.… להרחבה באתר - politography.org.il/ להשתתפות - [email protected] תמרור – פוליטוגרפיה – כשהמציאות פוגשת בעובדות

תמרור – פוליטוגרפיה – כשהמציאות פוגשת בעובדות מאמר חדש של דמיטרי רוטשטיין ב־JOKOPOST: ״עמימות במרכז, רעיונות עבר בקצוות״ למאמר המלא: jokopost.com/politics/58004/ להרחבה באתר - politography.org.il/ להשתתפות - [email protected] תמרור – פוליטוגרפיה – כשהמציאות פוגשת בעובדות

תמרור – פוליטוגרפיה – כשהמציאות פוגשת בעובדות מאמר חדש של אל״מ (מיל׳) ד״ר לירון ליבמן ב־זמן ישראל: ״הגיע הזמן להכריז על התארגנויות טרור יהודי בגדה כארגוני טרור״ למאמר המלא: zman.co.il/733523/ להרחבה באתר - politography.org.il/ להשתתפות - [email protected] תמרור – פוליטוגרפיה – כשהמציאות פוגשת בעובדות

תמרור - פוליטוגרפיה - כשהמציאות פוגשת בעובדות נתוני ההתיישבות בגדה המערבית: בין גידול אוכלוסייה להקמת יישובים בכתבה שפרסמה מירב ארלוזורוב ב־TheMarker, מוצגים נתונים של שאול אריאלי על גידול האוכלוסייה היהודית בגדה המערבית ועל מספר היישובים שהוקמו או הוסדרו בשנים האחרונות. מסוף 2022 ועד אמצע 2026 גדלה האוכלוסייה היהודית בגדה המערבית בכ־49 אלף איש. לפי הנתונים שמציג אריאלי, הגידול נובע מריבוי טבעי, בעיקר בערים הגדולות בית"ר עילית, מודיעין עילית וגבעת זאב. באותה תקופה נרשמה הגירה שלילית של כ־3,500 ישראלים, בעוד שליישובים שמחוץ לערים הגדולות הצטרפו כ־1,470 תושבים חדשים. הכתבה בוחנת גם את הנתון בדבר 104 יישובים חדשים שהציגה הממשלה. לפי אריאלי, 19 מהם הם שכונות שהופרדו מיישובים קיימים, 46 הם מאחזים קיימים שהוסדרו, 28 הם יישובים שהוכרזו אך טרם הוקמו, ו־11 הם יישובים חדשים. הנתונים מציגים את ההבדלים בין גידול אוכלוסייה, הגירה, הסדרת יישובים קיימים והקמת יישובים חדשים. לכתבה המלאה של מירב ארלוזורוב ב־TheMarker: themarker.com/weekend/2026-1… להרחבה באתר - politography.org.il/ להשתתפות - [email protected] תמרור – פוליטוגרפיה- כשהמציאות פוגשת בעובדות

תמרור – פוליטוגרפיה – כשהמציאות פוגשת בעובדות מאמר חדש של ד״ר שאול אריאלי ב־JOKOPOST: ״מאיומים למעשים״ השינוי ביחס הבין־לאומי להתנחלויות למאמר המלא: jokopost.com/thoughts/57794/ להרחבה באתר - politography.org.il/ להשתתפות - [email protected] תמרור – פוליטוגרפיה – כשהמציאות פוגשת בעובדות

Tamrur – Politography – When Reality Meets Facts The war with Iran pushed the Palestinian issue off the American agenda but did not bring about a resolution to the conflict. According to the Tamrur report, it also raised questions about the outcomes of U.S. policy and its potential implications for Israel. According to Tamrur's report for the third quarter of 2026, the war failed to achieve any of its main objectives, based on the research assessment: the Iranian regime was not overthrown, no popular uprising occurred, nuclear infrastructure and enriched uranium stockpiles were not destroyed, and ballistic missile capabilities were not eliminated. According to the report's analysis, Iran turned the Strait of Hormuz into a strategic tool and improved its relative position, while the United States experienced a decline in its standing and credibility. According to the report, Israel also did not emerge from the conflict in a stronger position. It did not participate in negotiations over the memorandum of understanding, while criticism emerged in the United States regarding Netanyahu's role in Trump's decision to enter the war and the assessments underlying that decision. The question of whether Israel is a strategic asset or a liability has been raised, according to the report, in the media, in Congress, among Democrats, and within parts of the MAGA movement. Meanwhile, the Palestinian issue received limited attention in the American discourse examined. During the third quarter, there were zero references to the two-state solution by the White House, State Department, and Congress; zero references to Palestinian Authority governance; and zero instances of criticism or threats directed at Hamas. Among 1,150 social media posts examined, Israel was mentioned by name only twice. None of the posts addressed a future diplomatic process. The absence of American pressure may be perceived in Israel as a positive development, but the report also identifies potential implications. According to the research analysis, a decline in U.S. prestige, credibility, and influence could also affect the strategic advantages Israel derives from its relationship with the United States. Israel's dependence on Washington may increase precisely as American influence declines. The reduced attention given to the Palestinian issue does not mean that the conflict has been resolved. Even if American engagement with the issue has declined, the underlying challenges remain: according to the report, Israel faces growing diplomatic isolation, changes in the position of its principal ally, and a conflict for which no solution has yet been reached. These findings point to potential risks for Israel and additional challenges on the path toward a diplomatic agreement. Read more on our website - politography.org.il/ Get involved - [email protected] Tamrur – Politography – When Reality Meets Facts

תמרור - פוליטוגרפיה - כשהמציאות פוגשת בעובדות המלחמה באיראן דחקה את הסוגיה הפלסטינית מסדר היום האמריקאי, אך לא הביאה לפתרון הסכסוך. לפי דו"ח תמרור, היא גם העלתה שאלות בנוגע לתוצאות המדיניות האמריקאית ולהשלכותיה האפשריות על ישראל. לפי דו״ח תמרור לרבעון השלישי של 2026, המלחמה לא השיגה אף אחת ממטרותיה המרכזיות, על פי הערכת המחקר: המשטר האיראני לא הופל, לא התחוללה התקוממות עממית, תשתיות הגרעין ומלאי האורניום המועשר לא הושמדו, ויכולות הטילים הבליסטיים לא חוסלו. לפי ניתוח הדו"ח, איראן הפכה את מצר הורמוז למנוף אסטרטגי ושיפרה את מעמדה היחסי, בעוד שמעמדה ואמינותה של ארצות הברית נפגעו. גם ישראל, לפי הדו"ח, לא יצאה מחוזקת מן המערכה. היא לא השתתפה במשא ומתן על מזכר ההבנות, ובארצות הברית נשמעת ביקורת על תפקידו של נתניהו בהחלטת טראמפ לצאת למלחמה ועל ההערכות שעמדו בבסיסה. השאלה אם ישראל היא נכס אסטרטגי או נטל עולה, לפי הדו"ח, בתקשורת, בקונגרס, בקרב דמוקרטים וגם בחלקים מתנועת MAGA. במקביל, הסוגיה הפלסטינית קיבלה מקום מצומצם בשיח האמריקאי שנבדק. ברבעון השלישי נרשמו אפס אזכורים לפתרון שתי המדינות מצד הבית הלבן, מחלקת המדינה והקונגרס; אפס אזכורים למשילות הרשות הפלסטינית; ואפס ביקורת או איומים כלפי חמאס. מתוך 1,150 פרסומים שנבדקו ברשתות החברתיות, ישראל הוזכרה בשמה רק פעמיים. אף פרסום לא עסק בתהליך מדיני עתידי. היעדר הלחץ האמריקאי עשוי להיתפס בישראל כהתפתחות חיובית, אך הדו"ח מצביע גם על השלכות אפשריות. לפי ניתוח המחקר, ירידה ביוקרה, באמינות ובהשפעה של ארצות הברית עשויה לפגוע גם ביתרון האסטרטגי שיחסי המדינות מעניקים לישראל. התלות הישראלית בוושינגטון עשויה לגבור דווקא בתקופה שבה השפעתה של ארצות הברית נשחקת. דחיקת הסוגיה הפלסטינית אינה פתרונה. גם אם העיסוק האמריקאי בסוגיה פחת, האתגרים נותרו בעינם: לפי הדו"ח, ישראל מתמודדת עם בידוד מדיני מתרחב, עם שינוי במעמדה של בעלת בריתה המרכזית ועם סכסוך שטרם נמצא לו פתרון. ממצאים אלה מצביעים על סיכונים אפשריים לישראל ועל קשיים נוספים בדרך להסדר מדיני. להרחבה באתר - politography.org.il/ להשתתפות - [email protected] תמרור – פוליטוגרפיה- כשהמציאות פוגשת בעובדות

תמרור – פוליטוגרפיה – כשהמציאות פוגשת בעובדות מאמר חדש של תא״ל (מיל׳) ד״ר אמנון סופרין ב־JOKOPOST: ״הפרדוקס הביטחוני של ישראל״ ישראל נלחמת בחמש זירות, אך עדיין ללא הכרעה מדינית. למאמר המלא: jokopost.com/security/57841/ להרחבה באתר - politography.org.il/ להשתתפות - [email protected] תמרור – פוליטוגרפיה – כשהמציאות פוגשת בעובדות

תמרור – פוליטוגרפיה – כשהמציאות פוגשת בעובדות מאמר חדש של ד״ר רז צימט ב־JOKOPOST: ״הסוגיה הפלסטינית בשירות האסטרטגיה האיראנית״ למאמר המלא: jokopost.com/me/57847/ להרחבה באתר - politography.org.il/ להשתתפות - [email protected] תמרור – פוליטוגרפיה – כשהמציאות פוגשת בעובדות

Tamrur – Politography – Where Reality Meets Facts Area C in the West Bank: The Oslo Accords, Palestinian Construction, and Planning Policies Under the Oslo Accords, Israel transferred responsibility for parts of the West Bank to the Palestinian Authority (PA), establishing Areas A and B. The agreements also outlined a phased transfer of additional authority, while reserving settlements, Jerusalem, and military sites for permanent-status negotiations. However, the process stalled in 1999, leaving Areas A and B at approximately 38% of the West Bank. Since then, Israeli settlements have continued to expand, while Palestinian access to building permits in Area C has remained highly restricted. According to the analysis, approximately 52% of Area C consists of privately owned Palestinian land. The mapping data presented shows that Palestinian built-up areas extending from Areas A and B into Area C cover approximately 110 square kilometers, equivalent to about 2% of the West Bank. According to the same analysis, this exceeds the combined built-up area of Israeli settlements, including outposts and agricultural farms. More than 300,000 Palestinians live in these areas. An additional 25 square kilometers of Palestinian built-up land are located entirely within Area C, where nearly 100,000 Palestinians reside. Much of this construction lacks Israeli-issued building permits. Israel retains planning and construction authority in Area C, while the number of permits issued for Palestinian development remains limited relative to the population's planning needs. According to the analysis, more than 80,000 homes have been built without permits, and many are subject to demolition orders. This situation raises questions about planning policies, housing needs, and the relationship between restrictions on construction and unauthorized building. The figures highlight the importance of examining the planning and administrative arrangements in Area C, particularly their implications for Palestinian communities and the future of the West Bank. Learn more on our website – politography.org.il/ To participate – [email protected] Tamrur – Politography – Where Reality Meets Facts

תמרור - פוליטוגרפיה - כשהמציאות פוגשת בעובדות שטח C בגדה המערבית: הסכמי אוסלו, בנייה פלסטינית ומדיניות התכנון בהסכמי אוסלו נקבעה חלוקת הגדה המערבית לשטחי A, B ו־C, לצד תהליך הדרגתי של העברת סמכויות לרשות הפלסטינית. התהליך לא הושלם, ושטחי A ו־B מהווים כיום כ־38% משטח הגדה המערבית. בשטח C נותרו סמכויות התכנון והבנייה בידי ישראל. במהלך השנים נמשכה הרחבת ההתנחלויות, בעוד שהאפשרויות לקבלת היתרי בנייה פלסטיניים נותרו מוגבלות. על פי הנתונים המובאים בניתוח, כ־52% משטח C הם קרקעות בבעלות פלסטינית פרטית. לפי המיפוי המוצג, השטח הבנוי הפלסטיני שהתרחב משטחי A ו־B אל שטח C משתרע על פני כ־110 קמ"ר, שהם כ־2% משטח הגדה המערבית. על פי אותו מיפוי, מדובר בשטח הגדול מסך השטח הבנוי של ההתנחלויות הישראליות, לרבות המאחזים והחוות. בשטח זה מתגוררים למעלה מ־300 אלף פלסטינים. בנוסף, קיימים כ־25 קמ"ר של שטח בנוי פלסטיני הנמצאים במלואם בשטח C, ובהם מתגוררים כמעט 100 אלף פלסטינים. חלק ניכר מהבנייה הפלסטינית באזורים אלה נעשה ללא היתרים ישראליים, ומבנים רבים חשופים לצווי הריסה. מצב זה מעלה שאלות בנוגע למדיניות התכנון, לצורכי האוכלוסייה ולחלוקת האחריות על השטח. בין ההצעות העולות בדיון המדיני נמצאת האפשרות להעביר את האחריות על אזורים בנויים פלסטיניים מסוימים לרשות הפלסטינית. סוגיה זו קשורה גם לדיון הרחב יותר על עתיד חלוקת הסמכויות בגדה המערבית ועל אפשרויות להסדר מדיני. להרחבה באתר - politography.org.il/ להשתתפות - [email protected] תמרור – פוליטוגרפיה- כשהמציאות פוגשת בעובדות