Dr. Merav Alush Levron, Frankel Center for Judaic Studies ,University of Michigan / בית הספר לקולנוע וטלוויזיה אוניברסיטת תל אביב.
Tel Aviv, Israel
Joined December 2018
- Tweets1.2K
- Following879
- Followers557
- Likes6.5K
« Doigts d’honneur, dégage connard, dégage sale sioniste : quand Didier Eribon m’exprime sa haine »
« Mais c’est Eribon !! »L’incrédulité de mon ami résonne encore. Il vient de reconnaître l’homme qui quelques secondes auparavant m’a aboyé dessus à coup de « Dégage, connard ! » avec de multiples doigts d'honneur, sur un trottoir parisien où nous discutions, mon ami, ma femme et moi. Ce n'est donc pas un simple passant ivre de colère. C’est bien Didier Eribon. L’éminent universitaire, le sociologue, l'intellectuel de gauche. Qui se vautre dans le vulgaire. À la manière d’un exhibitionniste qui, peinant à trouver des occasions de jouir, ouvre son imper et sort son engin à la hâte en débitant des ordures pour voir l’effet produit sur les passantes…
Passée la sidération, je refuse de laisser l'impunité s'installer. Je remonte sur mon vélo, je le rattrape et l'interpelle avec ironie et fermeté : « Monsieur Eribon, est-ce ainsi que vous traitez vos désaccords ? En insultant les gens dans la rue et en leur faisant des doigts d'honneur avec la plus crasse des vulgarités ? ». Démasqué, il assume. Avec une morgue pitoyable : « Oui je suis Didier Eribon, je suis mondialement connu et vous êtes un sale connard ». Il ne m'aime pas, et il tenait à me le signifier. Cela m’arrive quelques fois. Mais comme à chaque fois quand la violence verbale est convoquée, je prends alors la décision de ne pas laisser passer et donc de l'accompagner dans sa déambulation. Une marche dans le quartier pour le confronter à son propre naufrage. Je lui fais remarquer à quel point ce procédé est désespérant pour un intellectuel français. Son seul argument ? « - Vous m’avez insulté alors je vous insulte. Vous avez insulté les Insoumis, vous avez traité Jean-Luc Melenchon de salopard antisémite. ». « La République, c’est moi » dit Mélenchon, et dans un parallélisme parfait, « Mélenchon, c’est moi » se convainc l’intellectuel Insoumis.
En l’écoutant, je perçois une violence inouïe, froide, une haine viscérale, une rage qui déforme tout. Je finis par lui dire : « Si vous aviez été plus costaud, vous m’auriez mis un poing dans la figure. C'est cela votre manière de régler les différends. ». Pour toute réponse, et pour masquer son indignité sous un snobisme bourgeois, il s'empresse de m'écraser de son agenda mondain : « Mais ma vie est formidable ! Ce soir, je dîne avec mon amie Annie Ernaux, prix Nobel de littérature. »L'arrogance de l’entre-soi germanopratin convoquée pour justifier une attitude de voyou. Mais le masque de l'universitaire tombe définitivement, laissant échapper ce qui lui brûlait la langue. « J'aurais pu vous dire aussi, et je pourrais vous dire : dégage, sale sioniste ! » « Allez-y », lui ai-je répondu. « Encore un effort, le vrai mot est au bord de vos lèvres. » Car on le sait trop bien aujourd'hui : ce fameux « sale sioniste », craché avec une telle haine sur un trottoir, n'est que le faux nez de l'antisémitisme le plus rance. Celui qui tente de se recycler, de se banaliser et d'exiger sa place dans la société. Didier Eribon ne m’a pas dit « sale juif », mais tout mon être l’a entendu dans ses mots et sa gestuelle. Et qu’on ne vienne pas me demander pourquoi. C’est ainsi. Et c’est pareil pour les noirs et les arabo-musulmans qui savent parfaitement reconnaître le racisme quand ils en sont victimes. Cette scène de rue n’est pas qu’une anecdote pathétique. Elle illustre la bascule d'une certaine gauche devenue parfaitement haineuse. Quand ceux qui sont censés être les acteurs du débat, les figures tutélaires de la réflexion et de la confrontation des idées, sombrent à ce point dans l'outrance et la violence, il ne faut pas s'étonner de la brutalité qui gangrène le reste du pays. Didier Eribon, ce soir-là n'a pas seulement fait un doigt d'honneur à un adversaire politique, il a fait un doigt d'honneur à l'intelligence même.
J’ai hésité pendant le week-end. Le pays est assez fracturé. Mais je rends public pour ne rien laisser passer.
Merav Alush-Levron retweeted
נחשפתי לתמלול המלא של הסרט נז"א
כבר בקריאה ראשונית הבנתי מהר מדוע רבים מחבריי העיתונאים שכן הותר להם לצפות בסרט ראו בו יצירה אנטי עיתונאית שלא עומדת בשום סטנדרט בסיסי של בדיקת עובדות.
מצאתי עשרות מניפולציות וקביעות מנותקות מהמציאות ונעדרות היגיון בסיסי.
נעזרתי בדברים שכתב סא"ל במיל' יאיר מירון, קצין מודיעין ששירת מ-7 באוקטובר בחמ"ל החטופים והנעדרים ומכיר היטב את הליכי אישור תקיפות וריכזתי את עיקר הרשמים:
1. עוד לפני שאגע בעובדות עצמן, כפי שכתבה כבר נריה קראוס, ההחלטה להתמקד באמצע הסרט דווקא בהיסטוריה של הקמת תל אביב לפני 120 שנה לא נעשתה בחלל ריק אלא כחלק מבניית נרטיב אנטי ציוני שמערער לגמרי על יסודות הקמת מדינת ישראל ומציג במניפולציה קולנועית גם את הקמת המדינה וראשית המפעל הציוני כאירוע 'ג'יינוסייד'
2. ולתוכן: אנשי 8200 מוצגים בסרט כמי שמאשרים את התקיפות, למרות שלא רק שהם לא מאשרים אותם, רובם המוחלט אינו חשוף לכל שלבי העבודה של יעד ואישורים.
אנשים שתפקידם להביא אינדיקציה מודיעיניות בלבד של הימצאות יעד וכמות אנשים בסביבתו וכלל לא חשופים לשלבים שבאים אחריהם (מפקדים, מומחי אוכלוסייה, חיל אוויר, משפטנים ועוד) משלימים בפועל את התמונה לבד - ומגיעים למסקנות שגויות לחלוטין ובפועל מתארים אירועים שאין היתכנות שהתרחשו בצורה המתוארת
3. אחת הדוגמאות לכך היא טענה שעולה בסרט שלפיה צה"ל מפציץ בלי אבחנה בניינים בשכונות שבהן התפנו 75 אחוז מהאזרחים - גם אם רבע מהבניין מאוכלס והורג כך עשרות חפים מפשע בכל הפצצה.
זה כמובן קשקוש מוחלט. שקר. אז איך הגיעו למסקנה הזו? אחד מהמרואיינים מספר על אלגוריתם שמציג את תפוסת הבניינים על מפה לפי צבעים ומסביר שמפציצים בניינים שמסווגים כ'ירוק' (לפי הסרט ירוק - 25 אחוז תפוסה)
דוגמא מתמלול הסרט
"דובר: ההנחה הכללית הייתה שאנחנו מפציצים בניינים שנמצאים באזורים שפונו ב-75 אחוזים מהאזרחים, לפי האלגרותימים יש 25 אחוז שנוכחים שם.
מראיין: מה התפיסה שלהם? כאילו אמרנו לאנשים האלה להתפנות. מי שנשאר - בעיה שלו?
דובר: כן
מראיין: ומה לגבי אנשים שלא יכולים להתפנות? נכים, אנשים שמפחדים להתפנות כי גם תוקפים אותם במקום אחר
דובר: שיהיה להם בהצלחה
בהמשך המרואין מעריך כמה אנשים מתו בהפצצות כאלו. המרואיין מחשב מספר קומות ודירות ומעריך שגרו בבניין 320 איש ולכן 80 אנשים חפים מפשע מתו. אלא שאין שום היתכנות שאירוע כזה אכן קרה, להיפך.
כל תפקידו של הכלי הזה הוא לאמוד תנועות אוכלוסייה לפני תמרון כדי לא לסכן כוחות ולא לסכן את האוכלוסייה, כשצה"ל אמור להיכנס פנימה לאזור שבו מתקמקמים אלפי מחבלי חמאס בשטח בנוי בשכונה שנבנתה כתשתית צבאית עם מטענים, תת קרקע ועמדות לחימה.
בשטח הספציפי שבו צה"ל מתמרן 99 אחוז מהבניינים ריקים מאדם - האוכלוסייה שלא יכולה להתפנות שעליה אברהם מדבר בסרט (נכים וכו') מתרכזת במתחמים הומניטריים ידועים ומוכרים בתוך האזור שבו מתמרנים בו והאזור הזה אסור לירי.
מעבר לכך, לפי סא"ל מירון, התפוסה המוצגת בסרט כ'צבע ירוק' - 25 אחוז, היא למעשה בכלל 0-25 אחוז תפוסה, אבל בפועל רוב הסיכויים שיעד שעבר כ"כ הרבה סינונים (הצלבות מודיעניות, עד כמה חשובה תשתית הטרור שם, פעולות פינוי) בשלב הזה בכלל ריק לגמרי מאדם - כי זו המציאות בפועל באזור שפונה. הסיכוי שיעד כזה שמסומן ירוק לא ריק לגמרי מאוכלוסייה אפסי, מאחר שעד שיש תקיפה באזור שיש בו תמרון יש שלל פעולות אחרות כדי להביא את המספר הזה ל-0
נראה שהחייל שהתראיין הסיק מסקנות מכלי מודיעני שהפעיל שתפקידו סך הכל לאמוד תנועות אוכלוסייה ברצועה והסיק שהוא נועד כדי להרוג עשרות חפים מפשע בכל הפצצה. מצוין גם שבמואסי האלגוריתם מראה 300 אחוז בלי ההקשר המתבקש, שהמואסי הוא אזור הומניטרי גדול שבו אין פעילות צבאית - כלומר כל תכליתו לשמור על האוכלוסייה.
4. בהמשך עולה טענה שלעזתי אין דרך לדעת מהו אזור הלחימה וש"אף אחד לא מחלק כרוזים" - עוד מניפולציה.
יש סדר פעולות שכל מי שעוקב אפילו ברמה התקשורתית הבסיסית אחר הלחימה כבר מכיר - הכרזה של דובר צה"ל בערבית, פרסום מפות עם הסברים וחצים ומה לא. וכן אפילו כרוזים מהאוויר. איך אפשר בכלל לטעון דבר כזה.
רק בהערת אגב אזכיר שהאירועים הקשים ביותר בלחימה היו של מחבלים שיצאו ממנהרות או ממסתורים אחרים לזמן קצר מאד, הניחו מטען וחזרו חזרה. כך באירוע הפומה במטענים שהודבקו על טנקים ועוד. זירת לחימה היא אירוע מורכב מאד, חמאס שינה מהר מאד את האסטרטגיה שלו ללוחמת גרילה וזה הופך את הלחימה למורכבת עוד יותר ולכן הצגה נטולה מהקשר עובדתי היא דבר מאד בעייתי. ובאופן כללי צה"ל בחר לעתים רבות לוותר על ההפתעה ולהקריב יתרונות טקטיים כדי להזהיר אוכלוסייה אזרחית.
5. כל נושא פינוי האוכלוסייה מוצג בצורה מניפולטיבית מנותקת הקשר, "ישבתי בישיבות עם בכירים מאד שכאילו מדברים על להניע את כל תושבי האוכלוסייה שמצפון לנצרים לדרום בלי לכוונה להחזיר אותם", אומר אחד הדוברים בלי שמוזכר שהתושבים חזרו לצפון ולעיר עזה שנה אחר כך (ואפילו כבר בדצמבר 2023 לשכונות בצפון שפונו וצה"ל נסג מהם).
כמובן שאין מילה על הלחצים של חמאס על האוכלוסייה לא להתפנות (כמו בג'בליה) למרות שמדובר באזור לחימה רווי בתשתיות שחמאס עצמו בנה במשך שנים באופן שמסכן מאד את האוכלוסייה.
6. אחד מהמרואינים אומר בסרט: "טענה של מגנים אנושיים ובתים היא מגוחכת. היא פשוט לא נכונה. אנחנו מפציצים אותם בבתים כי ככה אנחנו מוצאים אותם". עוד שקר שכל מי שבעל היכרות בסיסית עם חמאס ומאפייני הלחימה בעזה מכיר.
מלבד מתחמים בודדים שגם הם בתוך האוכלוסייה, אין לחמאס 'בסיסים'. מתחמי הלחימה הם בתוך השכונות - כוללים אמל"ח שמונח בנקודות מפתח, מעברים בין קירות, וכמובן גם מתחמי שיגור רקטות. יש לזה מאות תיעודים וראיות.
7. עכשיו בוא נדבר קצת על נז"א - ככלל, הסרט מציג מערכת מורכבת שצה"ל בנה במשאבים ובכוח אדם רבים כדי להתמודד עם לוחמה בשטח בנוי כאילו נועדה לפגוע בפלסטינים בעוד שכל הסימנים מראים שזו מערכת שמטרתה לצמצם פגיעה באזרחים.
באופן טבעי השקר על נז"א 500 (אירוע שכל האינדיקציות מראות שלא קרה, שאפילו המרואיין עצמו לא בדיוק יכול לספר אם הוא קרה ולא רק שנכנס לסרט אלא גם הפך לפרומו שלו) תפס את מירב תשומת הלב אולם עיון בכל התמלול ותיאור המערכת מראה כ"כ הרבה מניפולציות וסתירות פנימיות: המלצות טכנולוגיות מוצגות כהחלטות למרות שתהליך הפללת היעד מצריך עוד הצלבות ואישורים. אמדני סיכון הופכים למספרי הרוגים - למרות שהמערכת בכלל נועדה לצמצם את הפגיעה בפועל.
מוצגת טענה שמערכת עם אחוזי דיוק של 85 אחוזים מחליטה מי יחיה ומי ימות, על אף שהמערכת הזאת (לפי סא"ל מירון) היא רק אינדיקציה לאיתור ולא מחליפה את שרשרת האישורים - הפללה, בדיקת אזרחים התאמת חימוש ועוד.
כך גם בטענה לנז"א 20 - מוצגת כיעד ולא ככזו שהיא אמדן סיכון ותקרה לדיון ולא תוצאה. ע"פ סא"ל מירון, בדיונים שהכיר היטב נבדקו עוד אלמנטים של אוכלוסייה, פינוי אזרחים, חשש לחטופים, חימוש, עיתוי ופעמים רבות ההתקיפה שונתה או נעצר גם שהייתה מתחת לרף שנקבע - כל זה בליווי צמוד של משפטנים.
אלו שרשרת פעולות שמוכיחות את ההיפך הגמור מהתיאוריות של היוצרים לג'נוסייד. הרי גם אם נלך לפי גרסת חמאס הקיצונית ביותר, שרק 20 אלף מההרוגים בעזה הם אנשיו מתוך 70 אלף (בלי אנשי ג'יהאד וארגונים אחרים), הרי שאם התיאוריה של אברהם כפי שמוצגת בסרט נכונה מספר ההרוגים היה אמור לעמוד על חצי מיליון.
8. יובל אברהם עושה עוול להרבה ישראלים - אבל אני רוצה להאיר דווקא נקודה אחרת: לדעתי אברהם עשה עוול גדול לעיתונות ובפרט לעיתונאים ישראלים ישרים והגונים, דווקא כאלה שהיו מאד ביקורתיים כלפי הצבא ומדיניות האש בלחימה. אני מעריך שגם הם קיבלו מידעים ראשוניים רבים אבל מה שהם פרסמו היה רק לאחר בדיקה הצלבה ותגובות. הוא בחר בדרך הקלה, לחבור לעורכים שיאפשרו לו לפרסם עבודה חצי אפויה, כל אחד יכול לדמיין מה היו שיקוליהם
Merav Alush-Levron retweeted
נציגי היוצרים של נז"א ממשיכים לערוך הקרנות סגורות לרשימת עיתונאים מצומצמת.
עיתונאים רבים שביקשו לצפות ונרשמו להקרנות לא מוזמנים.
זו התנהלות של מי שמפחד מביקורת, חושש מבדיקת עובדות ונמצא בקמפיין ולא בעיתונות
Merav Alush-Levron retweeted
איך נראה הקולנוע המזרחי בשנות האלפיים?
מה חשיבותם של במאים כמו שמי זרחין, האחים אלקבץ ואחרים? איך השפיעו ערוץ 2 ותוכניות הריאליטי על הדימוי המזרחי? ומה המשמעות של סרטי הנאו בורקס החדשים, כמו "משחררים את שולי", "ההילולה" ו"הבוזגלוס"?
על כל אלה דיברנו @alushlevron ואני בחלק ב' והאחרון של הפרק על תולדות הקולנוע המזרחי ב"היו זמנים בישראל".
זה פרק עשיר בסרטים וביוצרים, ובכל זאת, היצירה הזאת רחבה ומגוונת כל כך, שלא הצלחנו לתת מקום לכולם, ועל כך אנו מתנצלים מראש.
בכל מקרה אני מקווה שהשיחה הזאת תעשה לכם חשק לחזור לסרטים שאהבתם, לגלות כאלה שפספסתם, ואולי גם לראות אותם קצת אחרת.
לינק בתגובה הראשונה, האזנה נעימה!
Merav Alush-Levron retweeted
I spoke to @BenAnthony1948 @MirYamInstitute about how inaccurate, lies by omission, strait disinformation, dangerous attempt to turn legal adherence to the law of armed conflict by @IDF into a bad thing the documentary Naza pushes. youtube.com/watch?v=aM0K3kaj…
Merav Alush-Levron retweeted
Les démocrates américains qui font la promotion de la morale islamique par anti-trumpisme. Ils veulent vraiment perdre les élections
לדבר על קולנוע זה סוג של שפיות ישראלית:
חגים וזמנים בששון.
עלה לאוויר חלק א' של הפרק הכי מאתגר ומורכב של "היו זמנים בישראל" מאז שהתחלתי את הפרויקט הזה.
"תולדות הקולנוע המזרחי" הוא הניסיון שלי, בעזרתה הגדולה של של ד"ר @alushlevron האלופה, לספר את סיפורו של הקולנוע המזרחי בישראל מראשיתו ועד היום.
עשינו כמיטב יכולתנו לרכז בשיחה כמה שיותר סרטים, יוצרים ותחנות משמעותיות, בלי ליפול למלכודת הידועה של "תפסת מרובה לא תפסת". אני מקווה שהצלחנו.
בחלק הזה של הפרק דיברנו על הייצוג המזרחי על המסך בימי קום המדינה, על "סאלח שבתי", על הבמאי זוכה האוסקר משה מזרחי, על סרטי הבורקס, ועל "שחור" של שמוליק הספרי וחנה אזולאי הספרי.
וחכו לחלק ב'. יש עוד הרבה מאוד קולנוע מזרחי לדבר עליו.
האזנה נעימה, הלינק בתגובה הראשונה.
Merav Alush-Levron retweeted
« Je reprends ma liberté, car elle est mon bien le plus précieux ». Pilier du quotidien, où il était entré en 1984, le spécialiste des questions européennes, Jean @quatremer s’en va, poussé vers la sortie par une frange de la rédaction qui ne supporte plus ses prises de position, en particulier sur Israël et la Palestine.
Par @erwanseznec
➡️ l.lepoint.fr/DAg
Merav Alush-Levron retweeted
« N’oubliez pas qu’on reconnaît la liberté au bruit qu’elle fait en s’en allant » : @quatremer claque bruyamment la porte de Libération où la dissension n'est plus autorisée.
lepoint.fr/societe/je-repren…
via @LePoint
Merav Alush-Levron retweeted
Je me lève et je me casse 😉
« Je reprends ma liberté, car elle est mon bien le plus précieux ». Pilier du quotidien, où il était entré en 1984, le spécialiste des questions européennes, Jean @quatremer s’en va, poussé vers la sortie par une frange de la rédaction qui ne supporte plus ses prises de position, en particulier sur Israël et la Palestine.
Par @erwanseznec
➡️ l.lepoint.fr/DAg
Merav Alush-Levron retweeted
מתוך מחויבות עמוקה לביטחון תושבי הצפון, חייבים לנצל את ההזדמנות לשינוי המציאות המדינית.
היום הובלתי את הכנס הרביעי של השדולה לקידום ביטחון אזורי, בנושא לבנון, יחד עם שותפיי ח״כ בן ברק, ח״כ ניר, וח״כ שוסטר, במהלך חוצה מפלגות שנועד להציג אלטרנטיבה מדינית לכישלון של הממשלה.
שמענו מומחים, נציגים מהצפון, ואולי לראשונה בתולדות הכנסת גם נציגים לבנוניים.
מילותיו של ראש המועצה האזורית גליל עליון, אסף לנגלבן, שמוביל את המועצה שלו במשך השנים הללו תחת אש, נגעו בי במיוחד:
״אנחנו אלו שרואים בעיניים, הילדים שלנו שרואים בעיניים ממשגב עם, ממלכיה את לבנון. אנחנו רוצים שלום. אף אחד לא חפץ בהמשך המלחמה. אני מקווה שלא הכוח של איראן ולא הכוח של החיזבאללה יקבע, אלא הכוח של השלום, של מציאות שפויה.״
האתגר הוא ברור: לפרק את חיזבאללה מנשקו ולוודא שלא יהווה איום על תושבי הצפון וישראל.
ההזדמנות: הסכם היסטורי עם לבנון, שיבטיח את הביטחון של שני העמים.
התפקיד שלנו הוא לא לפספס את ההזדמנות הזו, ולעשות כל שניתן, בחוכמה ובזהירות, כדי לממש אותה.
כדי שאף ילד במנרה, בקרית שמונה או באביבים לא יצטרך עוד לגדול בצל אזעקות.
צילום: יוסף כהן
Merav Alush-Levron retweeted
הפעיל הישראלי-לבנוני ג׳ונתן אלחורי פנה בערבית במסר לממשלת לבנון:
״אני צעיר לבנוני שנמצא היום בארץ הזאת משום שנפלתי קורבן למלחמות של אחרים על אדמתנו – מלחמת הטרור שמחריבה את לבנון גם היום ומאלצת את בניה ובנותיה לעזוב את בתיהם. היום אני גם ישראלי, שמכיר בערך הדו-קיום והקשר בין עמים.
אדוני הנשיא ג’וזף עאון, מלב הכנסת הישראלית אנו קוראים לך היום לקבל את יד השלום המושטת מישראל, משום שזו הזדמנות שלא תחזור.
זו הזדמנות הראויה ללבנון וראויה לעם הלבנוני; הזדמנות לשים קץ לעוול, למוות ולהרס.
הגיע הזמן שתהיה בלבנון הנהגה הנושאת את דגל האומץ והעוצמה, הנהגה שתאמץ את ההחלטה האמיצה לשים קץ לדרך הייסורים שנמשכת כבר חמישים שנה, ולפתוח יחד שחר של תחייה חדשה״
Merav Alush-Levron retweeted
היום בכנס השדולה לקידום אזורי של גלעד קריב, רם בן ברק, אלון שוסטר ושרון ניר-
ג'ונתן אל'חורי, בן למשפחת צד"ל, פונה אל נשיא וממשלת לבנון בערבית:
אני צעיר לבנוני שנמצא היום בארץ הזאת משום שנפלתי קורבן למלחמות של אחרים על אדמתנו – מלחמת הטרור שמחריבה את לבנון גם היום ומאלצת את בניה ובנותיה לעזוב את בתיהם. היום אני גם ישראלי, שמכיר בערך הדו-קיום והקשר בין עמים.
מהעוול שנגרם למשפחותינו, מהדם והדמעות, ומתוך סיפורו של צבא דרום לבנון, צמחה בנו שליחות שלא נוותר עליה לעולם: להיות גשר של שלום בין שני עמים שהם מן המפותחים, התרבותיים והפתוחים ביותר באזור.
אדוני הנשיא ג’וזף עאון, מלב הכנסת הישראלית אנו קוראים לך היום לקבל את יד השלום המושטת מישראל, משום שזו הזדמנות שלא תחזור.
זו הזדמנות הראויה ללבנון וראויה לעם הלבנוני; הזדמנות לשים קץ לעוול, למוות ולהרס.
נעשה לנו עוול – ואולי נכון יותר לומר שאתם עוללתם לנו אותו – אך למרות זאת לא איבדנו תקווה. גם היום שאיפתנו היא להיות גשר של שלום בין שתי המדינות הללו, שנכפו עליהן מלחמות משום שההחלטה הלבנונית הייתה נעדרת וחטופה.
הגיע הזמן שתהיה בלבנון הנהגה הנושאת את דגל האומץ והעוצמה, הנהגה שתאמץ את ההחלטה האמיצה לשים קץ לדרך הייסורים שנמשכת כבר חמישים שנה, ולפתוח יחד שחר של תחייה חדשה
Merav Alush-Levron retweeted
אפרופו בדיחות דוד לוי שרצות עכשיו שוב בהקשר של איזנקוט.
במסגרת עבודת הדוקטורט שלי קוראת עכשיו הרבה עיתונות מצרית משנות ה-80 וה-90 (כותבת על סיקור של ישראל בעיתונות המצרית אחרי קמפ-דייויד).
ביקורו של לוי לקהיר ביולי 1991 היה שונה מביקורו של כל שר ישראלי אחר במצרים בתקופה שבדקתי. הוא מצא שפה משותפת עם מובארכ ושוחח איתו 3 פעמים במהלך הביקור, המצרים אהבו את זה שהוא בא מתרבות ערבית והתנהל שונה מהצברים המחוספסים. העיתונות המצרית שעל פי רוב הייתה עויינת מאוד כלפי ישראל, הרעיפה עליו שבחים. הם כתבו על מתינות ששידר לוי (להבדיל משאר שרי הליכוד הלוחמניים, וכמובן שמיר עצמו).
והנה, זה מה שאמר לוי ב-2017 בכנס הרצליה;
״להיות מדינאי זה לחפש חרף הסכנות מהי הדרך שתוציא אזרחים מהסכנה; אנחנו נמצאים בצומת היסטורית שמחייבת שמנהיגים יעשו את הצעדים האמיצים המתחייבים, כמו אנואר סאדאת ומנחם בגין".
אז הבדיחה היא קודם על על מי שצוחק. חסרים לנו מדינאים כאלה, שמנסים למצוא הידברות עם הצד השני, שרוצים להוציא את האזרחים מסכנה ולא להכניס אותם למעגל האלימות הבלתי פוסק.
המהות חשובה, לא המבטא המושלם שנרכש קודם כל בגלל שמשפחה פלונית החליטה לרדת מהארץ.
Merav Alush-Levron retweeted
Excellent from @LordIanAustin on yet ANOTHER debate on the evils of Israel:
As he says: ‘Over the last few years, Parliament has discussed Israel more than any other issue, not just any international issue, more than any domestic issue: more than the economy, unemployment, crime, the NHS.
‘The public out there look at Parliament and think this is utterly mad, utterly, utterly mad.’
Lord Ian blames Parliament for helping fuel antisemitism adding:
‘Does Parliament not understand that singling out the world's only Jewish state, holding its standards not applied to anywhere else, falsely accusing Israel of committing these terrible crimes? ‘This is bound to drive hostility towards people who are identified with Israel, which is the vast majority of the Jewish community, and I have to say this is why I believe Parliament is playing a large role in driving the explosion of anti-Semitism that we've seen on the streets of Britain.’
הופה!! תומאס פרידמן בציוץ על הספר המעולה החדש של חברתי המהוללה נעמי קהתי ברונר. המלצה חמה כמובן והנה לינק לרכישה: share.google/IKMKVB2mJvMat8z…
My summer reading list is topped by Naomi Kehati Bronner’s new book: “On the Wings of Eagles.” bit.ly/4vAvajz It’s the extraordinary story of how her mother was married to her uncle in Yemen at age 10, how they found their way to Israel in 1949. Her mother worked as house cleaner, who never learned to read. Her father a janitor. Their daughter, Naomi is a clinical psychologist. The history of Arab Jews who came to Israel in one family!
Merav Alush-Levron retweeted
התראיינתי היום בפעם הראשונה בערוץ הטלוויזיה הלבנוני @LBCI_NEWS. צפו בשיחה שלי עם @murat_toni
Merav Alush-Levron retweeted
Die TV-Doku „Unraveling UNRWA“ beschreibt die unheilige Allianz der UN-Hilfsorganisation mit Extremisten und Mördern der Palästinenser. Sie wurde u.a. für das ZDF produziert, ist dort aber nie zu sehen gewesen.
Sehen Sie die ganze Doku hier bei BILD: bild.de/politik/bild-zeigt-w…
