הייטקיסט, חילוני, תל אביבי, אשכנזי - כל מה שהממשלה שונאת
Joined June 2009
- Tweets5.5K
- Following260
- Followers157
- Likes21.2K
Pinned Tweet
קטע, בדיוק היום ראיתי ציוץ "היה לי מאצ' עם ילדה בת 21 ואני לא יודע איך להתחיל את השיחה. הייתי שולח לה קטעים מקוקומלון אבל אני לא יודע כמה זמן מסך ההורים שלה מרשים"
רק לי זה מוזר שהשוחד הזה הביא ל:
* הגדלת אחוז ההצבעה בצורה כזו שתשאיר מפלגות ציוניות מתחת לאחוז החסימה ותאפשר הקמת ממשלת שינוי רק עם ערבים
* חשיפת הפרשה (קטאר בוודאי ידעו ששב"כ יחשוף) שתצבע בצבעים לא לגיטימיים הקמת ממשלה כזו
זה כמעט כאילו קטאר רצו להבטיח את המשך שלטון נתניהו
Nice prediction Mark!
I predict a likely Netanyahu victory in the October Israeli elections. The Iranian regime, Arab Islamist dictatorships, the Marxists-Islamists, the Democrat Party, the Woke Reich antisemites, the UN, podcasters, and bot farm operators, will all be upset. And that is a great thing. Of course, it's up to the Israeli people. But it is my hope, my belief, that the Israelis will not do to Netanyahu what the British people did to Churchill after WWII -- that is, vote Churchill and his party out of power.
A Netanyahu victory is also important for our country. We are in the middle of a war with Iran, and there is no more steadfast ally anywhere in the world than Netanyahu and Israel. And despite the usual media efforts to divide our countries, Trump and Netanyahu have been incredibly strong leaders and long-time friends. The relationship is special and critical. We don't need or want allies in name only, which best defines many of the countries and their leaders in NATO and elsewhere. A Netanyahu loss will make matters more difficult for us and the Iranian regime, in particular, will see it as a huge victory on many levels.
נקבע גורלו
ב-27 באוקטובר ב-22:00 ייקבע גם גורלו של שלמה (מומו) פילבר.
הסוקר של ערוץ 14 אינו רק בעלים של חברת סקרים, הוא תקווה של מחנה שלם. בעוד סקרים אחרים שמתפרסמים בכלי תקשורת שונים חוזים מפה מורכבת, מפולגת, בדרך כלל לא מובהקת; פילבר באופן עקבי, רציף וחד-משמעי צופה רק תוצאה אחת: בנימין נתניהו הוא ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל.
הסקר של פילבר לא אמור לעשות נעים לצופים ולהדהד להם תקוות ואשליות, אלא לשקף את המציאות כפי שהוא דוגם אותה. הוא נשען על מדע, על סטטיסטיקה והסתברות. הוא נקי, איש של מספרים. כלי העבודה שלו הם עמודות ודיאגרמות ולא דעות ופרשנויות. בבחירות האחרונות פילבר היה היחיד שחזה את ניצחון נתניהו. כלומר, מתוצאות הסקר שלו אי אפשר להתעלם.
אחת מהשתיים: או שפילבר צודק וכולם טועים, או שפילבר טועה ורק הוא נופל. אצלו באופן תדיר הליכוד עומדת על יותר מ-30 מנדטים. אצלו נתניהו תמיד הכי מתאים להיות ראש ממשלה. רק אצלו נפתלי בנט יורד מתחת ל-10 מנדטים ואביגדור ליברמן נמצא על 5.
היחיד שמנבא תוצאות דומות לשלו הוא זה של i24, שנערך על ידי שותפו לשעבר, צוריאל שרון.
הניתוח שלו עובר מסטטיסטיקה ותורת המספרים - לסוציולוגיה והבנה של נפש המצביעים. עד כמה אנשים עוברים ממחנה למחנה. כלומר, אדם יכול לעשות מסע ולנדוד ממרצ לעבודה, לעצור רגע בבני גנץ ולהתקבע על יאיר לפיד או גדי איזנקוט. אדם אחר יכול לאפשר לעצמו להאמין באיתמר בן גביר ואז להתחזק ולתמוך בש"ס או להתרחק מהליכוד עד לבצלאל סמוטריץ' ועופר וינטר. אבל בגדול, כמה מצביעים שמרניים יהפכו להיות ליברלים?
יש מספר חלקים באוכלוסייה שיכריעו את הבחירות. המעניינים ביותר הם המאוכזבים, או אלה שיהפכו להיות ממצביעים אקטיביים לאדישים ורדומים, אלה שכועסים מדי מכדי להצביע מחל ואינם מוצאים את עצמם עוד בימין. לליכוד יש כיום 32 מנדטים ולקואליציה 62. השאלה המכרעת היא כמה מהם יעברו להצביע למפלגות המרכז או ירחיקו לשמאל.
הניסיונות לבטל אותו ולזלזל בסקריו הם מחנאיים ולא חכמים.
פילבר יכול להיות צודק כמו שהוא יכול לטעות, ובגדול. כמו כן, לטענה הבסיסית שלו שעליה הוא מסתמך יש היגיון: מי שהצביע לליכוד ולמחנה הימין - יישאר שם. מי שחשב ב-2022 שבנימין נתניהו הוא ראש ממשלה טוב, אולי ממשיך לחשוב כך גם ב-2026, חרף 7 באוקטובר ועל רקע המלחמה, הפעולות הצבאיות והחיסולים. להנחה הזאת מתווספת העובדה שהעם זז ימינה ושרוב המצביעים הצעירים, בפרט החדשים, הם פחות שמאלנים. לכן גם הקמפיין של נתניהו מקפיד לדחוף את איזנקוט, בנט וליברמן לזרועותיהם של מנסור עבאס ויאיר גולן, ולטעון שכולם שמאל.
עם היוודע תוצאות הבחירות יוכרעו גורלות. אחד מהם הוא האם המדגמים של פילבר נועדו רק לשרת אדם, או שדווקא הם היו יותר נכונים מכולם?
לינק לטור המלא במעריב בתגובה הראשונה
מפגר
צלמו מסך!!!!
מכוני הסקרים למעט פילבר מחקו לליכוד 12 מנדטים ו-3 מנדטים לשס למרות שיש גידול טבעי בציבור החרדי והדתי.
נכון שעברנו שבעה באוקטובר, אבל נתניהו תיקן עם הורדת ראשי ארגון הטרור בכל החזיתות. הסיבה היחידה לירידה היא חוק הגיוס וגם זה קיצוני מידי.
האם ליל הבחירות הקרובות יהיה יום הכיפורים של התקשורת הישראלית ומכוני הסקרים?
טמבל
📌
שם נפשי בכפי ומניח פה הימור..
גוש נתניהו, 58 - 62 מנדטים, לפי הפרשנות, החישובים והתרחישים שבניתי. בכחול.
אגב, כשמכניסים למודל גם את חלוקת המנדטים בפועל, התוצאה נוטה מעט לטובת גוש נתניהו, ממרכז של ~58 במודלים הקודמים ל ~60.
כדי לבחון את עצמי הרצתי גם תרחיש מחמיר, שבו כמה מהנחות היסוד של התזה שלי מתבררות כשגויות או חלשות מכפי שהערכתי. גם בתרחיש הזה מרכז הכובד נשאר סביב 58 מנדטים לגוש נתניהו. בכתום.
יש אפשרות חוקית להכניס את פילבר לכלא על דבר עבירה כלשהי?
הרי מנתוני המדגמים שיפורסמו ברור שהסקרים שלו לאורך כל השנים האחרונות, כולל זה האחרון, לא היו בטווח של טעות סטטיסטית, אלא הנדסת תודעה פר אקסלנס. הוא היווה צינור תעמולה במסווה של מדע נתונים. איך זה חוקי?
ציוץ שהוא כל כולו טעות פטאלית מתחילתו ועד סופו.
זה ציוץ שיעצור במו ידיו את הסחף כלפי בנט שהתרחש בשבועיים האחרונים
אם יש אופוזיציה בישראל, אז כל ראשיה יוציאו היום הודעה משותפת שבה יצהירו שהם וכל חברי מפלגתם מחרימים את חדשות 12 עד שיפטרו את עמית סגל, בשל היותו יועץ צללים של הליכוד הפועל נגדם פוליטית במסווה של עיתונאי נטול פניות.
אבל אין אופוזיציה בישראל, אז זה לא יקרה
כשביבי קורא לגנץ להתעמת אתה רץ לעשות סקר (שכמובן מיטיב עם ביבי) וקורא לעימות "ההצגה הכי טובה בעיר". כשאייזנקוט מציע לביבי עימות? לא עושה סקר (שכמובן יראה שרוב מצביעי האופוזיציה בעד) וקובע ישירות שזו רק "הצגה נחמדה לעיתונאים ופוליטיקאים". לפחות תנסה להסתיר *קצת* את הפוזיציה. קצת!
ALT https://x.com/filbers/status/1230088984258383872
עימות בחירות בטלוויזיה, זה הכי שנות ה 80 של המאה הקודמת.
העימות הדרמטי המשודר הראשון, היה בין קנדי לניקסון ב 1960. ומשם נולד הז'אנר שהיה פופולרי 50 שנה.
בעשור האחרון השתנה עולם התקשורת דרמטית. הרשתות החברתיות הנגישו את המועמדים ועמדותיהם והחליפו את העיתונאים והמנחים.
בארה"ב עוד מחזיקה המסורת, בישראל היא מתה לפני עשור.
זו הצגה נחמדה לעיתונאים ופוליטיקאים פחות משפיעה על
הבוחר הפוטנציאלי.
אסף אליקים Assaf Elyakim retweeted
1/25
ט' בתשרי התשפ"ז.
אל: עמית סגל.
שלום עמית,
13 באוקטובר 2025, חג שמחת תורה, היה יום מטלטל במיוחד ומרגש עד בלי די עבור אזרחי ישראל. עשרים החטופים החיים האחרונים שנותרו בשבי חמאס, אודים מוצלים מאש, שוחררו באותו הבוקר. מטוסו של נשיא ארה"ב נחת בנתב"ג, וטראמפ נשא בכנסת את נאום החנינה המפורסם. וברקע כל אלה, שעון הבחירות החל לתקתק לאחור. עובדה: כבר במוצאי שבת של אותו השבוע, הערכת ב"פגוש את העיתונות" כי הבחירות הקרובות תיערכנה ככל הנראה "בחורף, בסתיו, באביב או בקיץ" (ר' סרטון 1) – וכמובן שדייקת.
"יש אלף טענות להשמיע כלפי ראש הממשלה", הכרזת באולפן חדשות 12 יומיים לאחר שובם של החטופים, באידו של אוקטובר ההוא, אך לא ניצלת את ההזדמנות כדי להעלות ולו טענה אחת משלך כנגד נתניהו. נהפוך הוא: הדברים הללו נאמרו על ידך כדי להקניט תלונה מסוימת שהועלתה בעניינו (ר' סרטון 2). כחודשיים וחצי אחר כך, ב-28 בדצמבר, שחררת מול בן כספית וקרן מרציאנו את ההצהרה הנחרצת: "אני לא מאלה שכשנתניהו עושה תקלות, אני לא מבקר אותו בחריפות" (ר' סרטון 3).
אסף אליקים Assaf Elyakim retweeted
אני מברך את יצחק (בוז'י) הרצוג על בחירתו לנשיא המדינה, איש ציוני עם לב גדול.
משימתך הגדולה היא לאחד את העם.
בעזרת ה' ביחד נעשה זאת.
אני רוצה לברך גם את מרים פרץ.
אני סמוך ובטוח שהיא תמשיך להיות דמות מאחדת שמחזקת את רוח העם בכל מקום שבו תהיה.
לא מבין למה זה חשוב מה "משה בן שטרית", מי שזה לא יהיה, אדם שאף אחד לא מכיר מחוץ לטוויטר, חשב ב07.10 לעומת היום. אז הוא התקרר בעוד שאחרים כמו חטופים לשעבר לא התקררו וכנראה גם לא יתקררו אי פעם בעתיד ולא צריך לשפוט אותם. אוקיי, זה נכון, אבל זה פשוט לא כזה מעניין. >>
הקמפיין הנוכחי של @mbynh70778, שכבר נמשך מספר ימים, בו הוא מעמת צייצני שמאל צדקנים עם הציוצים הג׳נוסיידיים שכתבו כשה-7.10 עוד היה טרי בזכרונם, מעבר להיותו מצחיק בטירוף, מעלה גם מספר תהיות:
- ההנחה שהרגשות היו סוערים יותר בימים שלאחר ה-7.10, ולאחר מכן הגיעה רגיעה שאיפשרה חשיבה יותר צלולה, מתקבלת על הדעת. מה שתמוה הוא היחס הביקורתי, הצדקני והמתנשא כלפי כל מי שהזעם שלו על הטבח לא הצטנן במהירות המספקת.
אם הסכמנו שמדובר בתגובה רגשית מוצדקת לרצח מזעזע של זקנים, נשים וטף, למה לכעוס כל כך על מי שעדיין לא נרגעו, ולהתייחס אליהם כנאצים? מה בדיוק חלון הזמנים שהוקצב לנו לכעס עד שנהיה מחויבים לשכוח ולסלוח? אמא שלי עדיין לא מוכנה להכניס הביתה מוצרים תוצרת גרמניה, והיא אפילו לא היתה בשואה!
- אם עלינו להניח שהתגובה הראשונית של אותם מגיבים היתה אמוציונלית ולא רציונלית, רפלקס הישרדותי בלתי נשלט לנוכח הזוועות, למה שלא נניח אותו דבר גם לגבי ההתנהגות הנוכחית שלהם? אם בימים שאחרי ה-7.10 התגובה המתבקשת היתה זעם על הפלסטינים ואיחולי ג׳נוסייד, היום, כשכבר ברור מה העולם חושב על זה, התגובה ההפוכה מתבקשת לא פחות.
האם *עכשיו* הם באמת חשבו על הנושא לעומק והגיעו סוף סוף למסקנה מוסרית, הוגנת ומחושבת? או שהם פשוט החליפו תגובה פבלובית אחת באחרת, מתוך הבנה לא מודעת שההישרדות שלהם כעת לא תלויה בהשמדת עזה, אלא בליקוק לאנטישמים, בתקווה שיזכו לאישור הסלבס ול-25 דקות של מחיאות כפיים?
- הסנטימנט הנפוץ בקרב השמאל הוא להפיל את הנטייה של הציבור ימינה על הפוליטיקה והתקשורת הישראלית. מסכנים הילדים שגדלו כל חייהם תחת ממשלות ימין ולא מכירים שום דבר חוץ מביבי, שהורעלו על ידי סרטוני טיקטוק של בן גביר, בזמן שהוריהם מורעלים על ידי ערוץ 14. איפה שליין שיכניס קצת היגיון בריא בשכל שלהם, ויסביר להם שאי אפשר להרוג את כל הערבים, ושהם נאצים כי הם בכלל שוקלים את זה?
עכשיו כשמסתבר שגם השמאלנים האדוקים ביותר חשבו מחשבות דומות כשהטבח עוד היה טרי בזכרונם, האם אפשר להודות שלא מדובר בשטיפת מוח מאינטרסים פוליטיים, אלא בתגובה המתבקשת של כל אדם שפוי לדבר הנורא שעבר עלינו? של ההבנה עם איזה ברברים מוחלטים עלינו להתמודד? של הרצון באיזושהי הדדיות מינימלית ברמת השנאה והרצחנות במלחמה מול אויב שחוטף תינוקות ואונס גופות? אם לא בפועל, אז לפחות בדיבורים?
ואסיים בתהייה הכי חשובה: האשמה נפוצה בקרב הימין נגד השמאל היא שההפגנות למען החטופים היו מוטות פוליטית, ולא נבעו מדאגה אמיתית לחטופים, אלא פשוט המשך טבעי של רצף ההפגנות האינסופי נגד ביבי שהם קיימו עוד שנים לפני כן. אולי מדובר בהאשמה לא הוגנת, אולי מקרה קיצוני כמו ה-7.10 מחייב אותנו לשים בצד את המחלוקות, לתת לאחינו ליהנות מהספק, להשהות את השיפוט מוטה האינטרסים שלנו, ולהתייחס לכוונות שלהם כטהורות, ללא ציניות.
בבירור, אף אחד מהצדדים לא נקט בטקטיקה הזאת. אולי הגיע הזמן שנכיר בזה שכולנו, מכל הצדדים, עדיין סובלים מפוסט טראומה עמוקה, ושמי שעדיין כועס ומייחל להשמדת האויב שעשה לנו כאלה דברים נוראיים, לא עושה זאת כי הוא רשע יותר, גזען יותר, שטוף מוח יותר, או אוכל מוות יותר, אלא כי אולי, כמו רום ברסלבסקי, אלי-כהן, ושאר החטופים שמדווחים שאין חפים מפשע בעזה - הוא פשוט נפגע יותר?
ואם הם לא ריאליים, אולי דווקא הפתרון של אותם אנשים שכן התקררו, כמו חס וחלילה הסכמים מדיניים עם פלסטיניים, הם אלו שיכולים לשים סוף לסכסוך? >>