Eran Katz (@bathlizard) header
Eran Katz (@bathlizard) profile picture

Dad. Clinical Psychologist. PhD. Helping Parents. Fan of Acceptance and Commitment Therapy and Attachment Theory. And The Office.

Joined May 2008
Photo by Eran Katz (@bathlizard)Photo by Eran Katz (@bathlizard)Photo by Eran Katz (@bathlizard)Photo by Eran Katz (@bathlizard)Photo by Eran Katz (@bathlizard)Photo by Eran Katz (@bathlizard)Photo by Eran Katz (@bathlizard)Photo by Eran Katz (@bathlizard)Photo by Eran Katz (@bathlizard)Photo by Eran Katz (@bathlizard)
Siri, define love.
Toad sat and did nothing. Frog sat with him.
3
1
41
טוב אני ממש מרוצה ממה שעשינו
91
יש בפזמונאות העברית רפרנס מוצלח יותר מהרפרור ב"שירו של האנץ"? youtu.be/pJpwIwplgAw?si=3Xka…
1
189
Replying to @mofi12385
כן, למה לא. זה הזמן לבקש פיצ׳רים :)
1
1
45
אני מאד אוהב לכתוב באובסידיאן ומעדיף אותה על פני תוכנות אחרות. אתמול נתקלתי בתוכנה סטייל סקריבנר (אבל חינמית) שמצאה חן בעיני. אך היו דברים שפחות אהבתי ובגדול לא רציתי לנטוש את הפשטות של קבצי טקסט. אז קלוד בונה לי היום פלאגין לאובסידיאן שנותן לי את כל הפיצ׳רים שאהבתי. איזה עולם.
4
14
745
היי כולם. אשתי התנדבה לעזור למרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בקמפיין גיוס הכספים שנערך השבוע. כל תרומה מאפשרת תמיכה בנפגעים כמו שמצוין בתמונה - תמיכה קריטית עבור המתלוננות והמתלוננים. אפשר לתרום בלינק הזה כמה שתרצו, בשאיפה לגייס (דרכה) לפחות 1,000 שח jgive.com/new/he/ils/donatio…
1
5
346
Replying to @aconomika
יאי!
2
168
Replying to @MatanAlcalay
בלי שירותיםםםםםםםם
1
2
166
והנה הציוץ שהתחיל את הכל, תודה ל @guywiener xitter.gq/guywiener/status/21193…
אני לא מוצא את הציוץ שהתחיל את רצף המחשבה בשרשור הזה, ולצערי גם לא זוכר מי מכם כתב את זה, אז אם זה אתה, סורי, תגיד לי: לפני כמה ימים קראתי ציוץ של אבא שכתב משהו כמו: "הבלגן בבית מעצבן אותי, ואז אני מזכיר לעצמי שהוא סימן שגרה פה משפחה, ואומר תודה" וזה מצא חן בעיני.
3
423
בכל פעם שאני מתעצבן על הבלאגן בבית, אני מזכיר לעצמי שככה נראה בית של משפחה אוהבת, עם ארבעה ילדים, שאוכלים לא מעט, משחקים, משתוללים אחד עם השני, ויושבים גם בסלון ובמטבח ולא רק מסתגרים בחדרים. אמנם זה לא מסביר איך #אינפיפיצי הצליח ליטרלי לשבור חתיכה מהקיר, אבל אני עדיין שמח בחלקי
4
269
יס! זה זה, תודה :)
1
18
תפקידנו כהורים הוא לא לכבות את הכעס, אלא לעזור לו לצאת בלי להיות הרסני. זה רלוונטי לכעס שלהם וגם לזה שלנו.
20
434
אבל צריך לזכור שיש גם רעש מסוג אחר: כשמישהו בבית מפחד. השפלה, איומים, דברים שנשברים. זה לא סימן בריא, וזה לא הרעש שאני מדבר עליו. אם לצטט את הפסיכולוג פרופ׳ יואל אליצור: "מותר לכעוס, אסור להרוס"
1
13
465
אז האם אני נהנה מהצעקות והסערות אצלנו בבית? ממש לא. אבל אני יכול לראות בהן גם סימן לכך שהילדים שלי מרגישים בנוח לבטא את עצמם, גם כשזה לא נוח לאבא ואמא שלהם. (לעולם לא אשכח את הרגע שהבן שלי אמר לי ״אבא, אני רוצה שתדע שאני כועס עליך״ והלסת שלי נשמטה)
1
13
463
והרי אם ביטוי של כעס מוביל לעונש, השפלה או ניתוק, הילד לומד לקבור אותו הרחק מהעין (רחוק מהלב). מבחוץ אפשר לראות ילד "צייתן" ושקט. מבפנים, לפעמים, זה ילד שלמד שהרגשות שלו מסוכנים מדי. (זה לא אומר שכל ילד שקט מסתיר משהו. יש מזגים שונים, משפחות שונות. הכל בסדר)
1
11
509
אבל הציוץ ההוא והשיחה ההיא גרמה לי לחשוב על כך שהרעש הוא גם סימן חיים. בבית הזה חיים אנשים עם רגשות, והם מרגישים מספיק בנוח זה עם זה כדי לא להחזיק אותם בבטן, הרחק מהעין של כולם. במפת ההורות אני מסביר שמערכת העצבים של ילדים בודקת כל הזמן: האם המצב בטוח כאן?
1
18
660
באותו יום ישבתי בקליניקה עם אבא אחר ודיברנו על כעס. השיחה הזו גרמה לי לחשוב על הבית שלי ועל איך הטונים עולים אצלנו לפעמים. הטונים שלנו ההורים, או של הילדים, או של כולם ביחד. ואני לפעמים תופס ת׳ראש ושואל: "למה התקשורת שלנו חייבת להיות כזו?"
1
14
749
אני לא מוצא את הציוץ שהתחיל את רצף המחשבה בשרשור הזה, ולצערי גם לא זוכר מי מכם כתב את זה, אז אם זה אתה, סורי, תגיד לי: לפני כמה ימים קראתי ציוץ של אבא שכתב משהו כמו: "הבלגן בבית מעצבן אותי, ואז אני מזכיר לעצמי שהוא סימן שגרה פה משפחה, ואומר תודה" וזה מצא חן בעיני.
5
1
2
46
3,964
זמן טוב להכיר את הרכבל של גוביו
אני ממעט מאוד לעלות על רכבלים. זה לא טוב לי השיט הזה. אני תמיד משוכנע שזה יתפרק, ותמיד אנשים חושבים שאני משוגע. עד שזה קורה. הפעם האחרונה שעליתי על רכבל היתה בטיול ביפן, ואמרתי לעצמי - הם יפנים, אצלם זה בחיים לא יתפרק. אבל באיטליה? או בישראל? אין מצב. מאחל בהצלחה שם לכולם בחיפה
1
8
364
Replying to @dy_srp
בטוח מטופלים
1
11
וואו, מרשה לינהאן הלכה לעולמה. לינהאן פיתחה את הטיפול הדיאלקטי-התנהגותי (DBT), אחת הגישות הטיפוליות הכי משפיעות כבר תקופה ארוכה, וככל הנראה הרבה אנשים שסבלו מאד חבים לה את חייהם.
Marsha M. Linehan, Ph.D. May 5, 1943 – November 10, 2026 She gave hope to those whom others thought hopeless. Requiescat in pace.
1
1
48
1,278