ההבטחה הגדולה של מחנה השמאל להביא פוליטיקה טהורה, התגלתה כבדיחה הכי מוצלחת השנה. מיד לאחר סגירת הקלפיות, גילו הבוחרים ההמומים שמאחורי הסיסמאות המוסריות מסתתרת חבורת עסקנים, שמוכנה למכור כל אידיאולוגיה תמורת כיסא עור. קמפיין שנישא על כנפי ניקיון כפיים, התרסק למציאות שבה כל הבטחה נגרסת בתוך שבוע. מי שהטיפו לימין, מיהרו לפתוח שוק פשפשים פוליטי לעקרונות.
ㅤ
הזיגזוגים המפוארים של ראשי הגוש, ראויים לפרס נובל לגמישות. ליברמן שבנה קריירה מהבטחות להסיע חרדים במריצות, מגשש איתם פתאום במגעים של חיבוק אוהב. בנט שנשבע להציג אלטרנטיבה, שבר שיא בספרינט מהיר לזרועותיו של נתניהו. המופע האקרובטי הזה מוכיח שאין בשמאל חזון, אלא רק רעב נואש ללשכות שרד.
ㅤ
הקרקס הפוליטי של השמאל מגיע לשיאים , כשהביטחוניסטים מאבדים את המצפן. איזנקוט הוכיח שקווים אדומים הם המלצה חלשה, והחיבורים שלו עם המפלגות הערביות נראים כמערכון גרוע. המחנה מתגלה כקבוצת וואטסאפ אקראית של פוליטיקאים, שמושכים לכיוונים הפוכים. החזית התפוררה, כשהתברר שהדבק היחיד שלהם הוא הפחד המצמת מישיבה באופוזיציה.
ㅤ
מול פסטיבל הכאוס והצביעות הזה, מתייצב מחנה הימין בראשות נתניהו כאי של יציבות ושפיות. בזמן ששחקני השמאל סוחרים בעקרונותיהם בפאניקה, נתניהו מנהל את האירוע בקור רוח ומדבר על אחדות לאומית ופיוס אמיתי. הניגוד החריף חושף פער עצום, בין פוליטיקה קטנה ואופורטוניסטית לבין מנהיגות ימנית אחראית ושורשית.
ㅤ
הציבור הישראלי צופה במופע של השמאל, ולא יודע אם לצחוק או לבכות. אם הבחירות היו מתקיימות הבוקר, בוחרי הגוש היו נוהרים לקלפיות כדי לרסק את המפלגות הללו לחתיכות קטנות. קריסת המחנה היא תזכורת לכך, שאי אפשר למכור לציבור הונאה חלולה. הימין ימשיך להנהיג בבטחה, והשמאל ימשיך לספק חומרים לסטנדאפ.
(נכתב על דעת הכותב בלבד)
אנחנו כבר משלמים את המחיר המלא על המינוי של יושב ראש הכנסת. גוש איזנקוט התקפל לחלוטין ונכנע באופן מביש לדרישות של הרשימה המשותפת. זו כבר ממש לא פוליטיקה רגילה אלא כניעה מוחלטת שמעידה על אובדן דרך. השיא הגיע כשהם פשוט קמו ויצאו מהמליאה בדיוק בזמן ההצבעה על הצעת החוק של אופיר כץ שמבקשת להכיר בחמאס כארגון טרור.
ㅤ
מדובר בחוק בסיסי וברור שכל מהותו היא קריאה למציאות בשמה. אי אפשר באמת להאמין שנבחרי ציבור בורחים בצורה כזו מהצבעה כל כך קריטית ומשמעותית. הבריחה הזאת אומרת עליהם הכל וחושפת אמת קשה ועצובה. במקום לעמוד באומץ ולתמוך או אפילו להתנגד חברי הגוש בחרו להימלט מהאולם כמו פחדנים.
ㅤ
הבריחה הזאת לא מתרחשת בחלל ריק אלא מגיעה על רקע הברית עם הרשימה המשותפת. זו מפלגה שחבריה מכנים את מרצחי החמאס ארגון צדקה ומסרבים בתוקף לגנות אותו. הם עומדים מול טבח נורא ומסרבים לקרוא לילד בשמו ולקרוא לטרור טרור. אי אפשר לנהל מדינה נורמלית כשהשותפים הפוליטיים שלך קוראים לרוצחים אירגון צדקה.
ㅤ
כשהפוליטיקה מצריכה למכור את הערכים הבסיסיים ביותר בשביל הישרדות זהו רגע של שפל מוסרי. מי שמוכן לשתף פעולה עם תומכי טרור מאבד את הזכות לדבר על מוסר. ההתקפלות הזו של גוש איזנקוט היא תעודת עניות למערכת הפוליטית שלנו שמראה שאין קווים אדומים יותר.
ㅤ
בסופו של דבר נבחרי ציבור נמדדים ברגעים כאלה בדיוק. מי שבורח מהצבעה נגד חמאס מוכיח שאין לו שום עמוד שדרה ושום דרך. האזרחים צריכים לזכור היטב מי עמד לצידם ומי ברח בשעת מבחן כי הפקרות כזו אי אפשר לשכוח.
(על דעת הכותב בלבד)
בחירתו של מתן כהנא לתפקיד יושב ראש הכנסת היא פשיטת רגל מוסרית מהדהדת. טייס קרב לשעבר בחר לקנות את התפקיד הממלכתי בכנסת בכניעה מוחלטת לנציגים החותרים תחת קיומה של ישראל. זהו מחזה מביש שבו סמל שלטוני נמכר למועמד שהסכים להישען על מי שמזדהים בגלוי עם אויבינו הגרועים ביותר.
ㅤ
האצבעות שהעניקו לכהנא את הניצחון שייכות לחברי כנסת הפועלים לפרק את החברה מבפנים. אלו אנשים שסירבו שוב ושוב לגנות את חמאס, קראו לחמאס שביצע את הטבח הנורא ״אירגון צדקה״. התמיכה הצינית שלהם אינה נובעת מראייה ממלכתית, אלא מזיהוי חולשה מנהיגותית שאותה הם מנצלים כדי לבסס כוח ולשתק את הרוב הלאומי.
ㅤ
הסתירה בהתנהלותו של כהנא בלתי נתפסת ומעוררת שאט נפש. מי שלבש מדים ונלחם באויב בשדה הקרב, פשט את עקרונותיו ברגע שהוצע לו שדרוג אישי. הבחירה להישען על נציגי הבדלנות הקיצונית היא פגיעה אנושה באזרחים שסמכו עליו. אי אפשר לכבס את הכניעה הזו, זוהי פוליטיקה נמוכה של אדם שמכר את ערכיו.
ㅤ
התקדים שנרשם כאן מאיים הרבה יותר מהמינוי עצמו. ברגע שתפקיד כה בכיר תלוי בחסדיהם של מי ששוללים את המדינה, נחצים הקווים האדומים של הריבונות הישראלית. המהלך הזה מעניק כוח אדיר לגורמים רדיקליים ומנרמל מציאות מסוכנת שבה הם מנהלים את סדר היום. זוהי פגיעה מהותית בחוסן הלאומי, המכשירה סחטנות אלימה בעתיד.
ㅤ
פוליטיקה דורשת פשרות, אך ישנם קווים שחצייתם היא אות קלון לנצח. התשוקה לשררה אינה מסוגלת להלבין בריתות עם מחריבי המדינה. מתן כהנא חקק את שמו כמי שהעדיף את הפטיש והתואר על פני כבודו הציבורי. ישראל זקוקה למנהיגות חזקה שמשרטטת גבול ברור, ולא לפוליטיקאים ציניים שמקריבים את האינטרס הלאומי על מזבח האמביציה.
(נכתב על דעת הכותב בלבד)
הניסיון החוזר של השמאל הקיצוני לסתום פיות מעיד בראש ובראשונה על חולשה רעיונית עמוקה ועל היעדר ביטחון בצדקת הדרך. כאשר קבוצה מאבדת את היכולת להתמודד עם דעות מנוגדות, היא פונה לכלי ההשתקה. המאמץ לחסום בכל דרך אפשרית קולות ביקורתיים הפך לשיטה מרכזית שנועדה למחוק מהמרחב הציבורי כל מי שאינו מתיישר עם עמדתם.
ㅤ
מנגנון החסימה מופעל לרוב באמצעות הדבקת תוויות. במקום להפריך טענות לגופן, בוחרים גורמים רדיקליים להכפיש את הדובר ולהפוך אותו ליעד לחרמות. מטרתם היא למנוע את עצם קיומו של הוויכוח, מתוך הבנה שעימות רעיוני פתוח עלול לחשוף את הפגמים בתפיסת עולמם. זו פרקטיקה מסוכנת שמרעילה את השיח החברתי ופוגעת בחופש.
ㅤ
הנזק ממסע הצנזורה הזה פוגע ביסודות החברה כולה. ברגע שאנשים נורמטיביים חוששים להביע את עמדתם מתוך פחד לפגיעה בפרנסתם או בשמם הטוב, המרחב הציבורי הופך לרדוד ומוטה. דיון אמיתי מצריך מגוון רחב של קולות וזוויות ראייה שונות, גם כאשר הן מאתגרות או מכעיסות. השתקה שיטתית מחסלת את האפשרות לברר אמת.
ㅤ
אין ספק כי מנגנוני ההשתקה פועלים שעות נוספות. גם ברגעים אלה מתעורר החשש שנעשים ניסיונות נוספים לצמצם את חשיפתם של קולות ביקורתיים, ואולי אף למנוע את הפצת הטקסט הזה. הם יודעים שכל מילה פומבית שוברת את המונופול שלהם על התודעה. אבל הניסיון למנוע הפצה של רעיונות תמיד מעצים את כוחם ודוחף אנשים להקשיב.
ㅤ
לכן הפתרון היחיד הוא להתנגד. אסור בשום אופן לתת להם את האפשרות לסתום את הפה. קחו את הדברים האלה והפיצו את הטקסט הזה בכל דרך אפשרית לכל אדם שאתם מכירים. רק בעזרת שיתוף נרחב נוכל להבטיח שהמרחב הציבורי יישאר חופשי ושהקול שלנו ימשיך להישמע למרות כל הניסיונות להשתיקו.
(נכתב על דעת הכותב בלבד)
2
157
Cd retweeted
ערן אפרת חייב להפסיק להגיב לכל ההייט נגדו
חייב לסתום תפה ולהוריד פרופיל
האיש עושה לעצמו נזק בלתי הפיך
ההתחפרות הקדחתנית בנושאים שאין לו שמץ של מושג בהם הוא פשוט מביך.
אני הרבה שנים בטוויטר ולא ראיתי דבר כזה אפילו לא בקנה מידה של הסולידית.
כואב לי עליו.
פרשת השבוע פרשת תולדות חושפת כבר מראשיתה מאבק קיומי ובלתי מתפשר. ההתרוצצות של יעקב ועשיו בבטנה של רבקה אינה סכסוך רגיל, אלא התנגשות חזיתית בין תפיסות עולם מנוגדות לחלוטין. המאבק ממחיש כי ישנם כוחות היסטוריים שאי אפשר לגשר ביניהם, וכל ניסיון לייצר הרמוניה ביניהם נידון לכישלון.
עשיו בוחר במפורש בדרך החרב והאלימות כדרך חיים. הוא מתאפיין בכוחניות, בעוד יעקב מייצג את הקול המוסרי ואת בניין הרוח. יעקב מבין שאי אפשר לבנות אומה באמצעות ברית עם מי שמהותו הרס ופגיעה בחפים מפשע. ההפרדה ביניהם הכרחית כדי להבטיח את קיומו של העם ואת היכולת להקים חברה מתוקנת.
התובנה העמוקה הזו רלוונטית כיום יותר מתמיד בשאלת הרכבת ממשלה בישראל. המציאות מזמנת פיתויים להקמת קואליציות הנשענות על גורמים קיצוניים. אך הקמת ממשלה הנשענת על מפלגות התומכות בטרור היא חזרה על הניסיון לחבר בין יעקב לעשיו. מפלגות שרואות במחבלים לוחמי חופש אינן יכולות לשמש משענת לשלטון הריבוני.
הישענות על תומכי טרור מפרקת את יסודות המדינה ואת היכולת להגן על אזרחיה. כאשר ממשלה תלויה בהצבעות של מי שמבקשים לערער את קיומה, היא הופכת משותקת לחלוטין בתחומי הביטחון. מדינה חפצת חיים אינה יכולה להפקיד את ניהולה בידי אלה המצדיקים פגיעה בה, שכן הדבר משדר חולשה עצומה.
ההיסטוריה שלנו מלמדת כי ויתור על עקרונות יסוד למען נוחות פוליטית קצרת מועד מסתיים תמיד באסון. עלינו לאמץ את ההבחנה הברורה שעשתה רבקה אמנו, ולהציב קו אדום מובהק הפוסל כל שותפות עם גורמים עוינים ומסוכנים. מנהיגות אחראית חייבת להבטיח שהשלטון יישאר נאמן לייעודו הלאומי ולביטחון המדינה, ולמנוע בכל מחיר הכנסת תומכי טרור אל לב קבלת ההחלטות של העם היהודי היושב בארצו.
(נכתב על דעת הכותב בלבד)
שבת שלום🌹
125
Cd retweeted
״תעלת בלאומילך״ היא קומדיה סאטירית ישראלית משנת 1969, שכתב וביים אפרים קישון, בכיכובו של יוסף ״בומבה״ צור.
הסרט מספר על קזימיר בלאומילך, שנמלט ממוסד פסיכיאטרי ומתחיל לחפור בפטיש אוויר במרכז תל אביב. במקום לעצור ולברר מי אישר את החפירה, הרשויות מסתבכות בהסברים ובמאבקי סמכויות. רק פקיד אחד מבין שאף אחד לא נתן הוראה לעבודות, אבל איש אינו מקשיב לו.
האבסורד המרכזי הוא שמעשה חסר היגיון מקבל גיבוי ממערכת שלמה.
השמאל הישראלי תמיד היה בטוח שרק לו יש רישיון להחזיק את ההגה של המדינה. כמו הנהגת מהבדיחה, שמתגאה ביכולתה המופלאה לקרוא רב-מכר עבה בזמן דהירה באיילון, גם האליטה שלנו משוכנעת שאפשר לנווט במזרח התיכון בלי להסתכל על הכביש. הרי למה להביט על המציאות בחוץ, כשאפשר פשוט לשקוע במאמר המערכת של "הארץ"?
אלא שלאחרונה צצה להם בעיה טכנית מביכה, אין להם מספיק מנדטים כדי להניע את רכב הקואליציה. הציבור הישראלי פשוט מסרב לעלות למונית שלהם. הפתרון? עוצרים בטרמפיאדה, ופותחים את הדלתות לתומכי טרור מובהקים. מבחינת אבירי השלטון התקין, זה לגיטימי לחלוטין לתת את מפתחות המדינה לאנשים שמעריצים שהידים, כי מתמטית בלעדיהם לעולם לא תהיה להם ממשלה.
"תסתכלו עלינו!" הם מכריזים מאולפני הטלוויזיה, דוהרים בנתיב השמאלי על 120 קמ"ש. "אנחנו אלופי העולם במולטי-טאסקינג! גם מחרימים את הימין, גם מנסחים עתירה לבג"ץ תוך כדי נהיגה, וגם מנהלים דו-קיום מופלא!" הם זועקים בחדווה, בזמן שהשותפים הטבעיים שלהם במושב האחורי מנסרים להם את הבלמים וגונבים להם את הרדיו.
ואז המציאות דופקת ברקס. בום. התרסקות חזיתית. פנטזיית השלום מתנפצת לרסיסים על השמשה, ואשליית הדו-קיום קורסת לתוך רדיאטור בוער.
אבל אל תצפו מהם חלילה לחשב מסלול מחדש. הם זוחלים באלגנטיות מהרכב המפוחם, מנערים את האבק מחולצת המחאה הממותגת ומסדרים את משקפי המעצבים. "שאלתם באיזה עמוד אנחנו עכשיו?" הם עונים בשלווה פריבילגית ומצביעים על גוש הבטון שריסק להם את המנוע, "אנחנו בעמוד חשמל. ותראו איזו סכנה איומה לדמוקרטיה – נתניהו בכבודו ובעצמו שתל אותו כאן באמצע הכביש!".
(הבהרה: המאמר הוא סאטירה פוליטית, הכוללת הומור, הגזמות וביקורת, ומשקפת את דעתו האישית של הכותב בלבד. אין לראות בתיאורים הסאטיריים ובסרטון טענות עובדתיות.)
רק אתמול סיפרה היועצת המשפטית בשיא הרצינות שרק הראיות מדברות. היא תיארה את הפרקליטות כמו מסדר נזירות טהור שחי רק על צדק. ואז מגיע בועז בלט, החוקר מספר אחת, ושופך הכל. מסתבר שהראיות אולי מדברות, אבל המגירות במשטרה פשוט צורחות מאיומים. פתאום מתברר שלצדק העיוור יש פנקס שחור וראייה מצוינת.
השיטה שלהם גאונית. אוספים חומרים מביכים, סוגרים בכספת ומחכים בשקט. אם איזה פוליטיקאי מתחיל לחשוב שהוא עצמאי, או שקצין בכיר שוכח מי הבוס, מיד שולפים עליו קלסר. החוקר העליון שלנו קורא לזה כיסא המחשבות. תודו שזו דרך חינוכית וקסומה להזכיר לאנשים להתיישר מהר לפני שתופרים להם תיק פלילי מעוצב אישית.
במטבח של שלטון החוק יודעים מתי להגיש כל מנה. יש תיקים שמקפיצים במיקרוגל ומדליפים לכתבים כדי לסכל מינוי שלא בא להם בטוב. לעומתם יש חקירות שצריכות קצת זמן. קחו את גלעד קריב. פרשת הפרוטוקול שלו מתיישנת בנחת כבר שלוש שנים ארוכות. המערכת שומרת עליו באהבה רק כדי להבטיח שחבר הכנסת הנכבד יזכור מי באמת מחזיק לו את הרצועה.
ובזמן שכל הטוב הזה מתרחש, מחנה השינוי פשוט מוחא כפיים. אבירי המוסר שרגילים להספיד את הדמוקרטיה על כל שטות, איבדו לפתע את הקול. מבחינתם סחיטה באיומים מצד פקידים היא הליך מומלץ וראוי. התנאי היחיד הוא שהאקדח הממלכתי יכוון בול לראש של האנשים מהמחנה הלא נכון.
הצביעות המדהימה הזו תתפוצץ רק כשהשלטון באמת יתחלף. ביום שבו פקידות לעומתית תשלוף גם עליהם חקירה מאובקת, הם ירוצו לאולפנים ויצרחו ששומרי הסף ירדו מהפסים. בינתיים הם ממשיכים ללטף באהבה את המפלצת, בתקווה משעשעת מאוד שהיא תאכל אותם אחרונים.
(הבהרה: המאמר הוא סאטירה פוליטית, הכוללת הומור, הגזמות וביקורת, ומשקפת את דעתו האישית של הכותב בלבד. אין לראות בתיאורים הסאטיריים טענות עובדתיו)
(סרטון מערוץ 12)
Cd retweeted
הצביעות של העיתונאים וערוצי התקשורת.
לאחד,
* מותר להביא אסונות (הכרמל ומירון).
* להרדים את כל גורמי הבטחון ולא לשעות לאזהרות.
* לגרום לטבח בקנה מידה תנ"כי.
* להפקיר חטופים למוות ועינויים.
* לפגוע בביטחון המדינה ולמכור בחשאי צוללות מתקדמות למצרים.
* להעביר עשרות מיליוני דולרים לחמאסנאצים.
* להכניס בוגדים קטארים לקודש הקודשים של מדינת ישראל-לשכת רה"מ.
* להסית נגד משפחות שכולות.
* לשקר ולרמות את כולם בלי להניד עפעף.
* לקבל כסף ומתנות בדרכים ישירות ועקיפות...
* לאחוז בגרונה של התקשורת.
* להרוס את מערכת המשפט.
* לזרוע שנאה ופילוג בעם.
( מוזמנות ומוזמנים להוסיף...)
לצד השני,
* אסור בתכלית האיסור להפר חלילה וחס, שומו שמיים, הבטחות?!
* את מלאך החבלה לא מנצחים בכסיות משי לבנות.
נ.ב
אזהרה! בזמן שאתם תופרים חליפות ורוקמים חלומות, יושב מלאך החבלה ורוקח מזימות אפלות.
ותזכרו שאין לו שום מעצורים או קווים אדומים.
אם הדרך לשלטון עוברת בתמיכת המפלגות הערביות, האם לא מגיע לבוחרים לדעת מראש מה יובטח בתמורה? כדי להתחמק מהתשובה לשאלה הקריטית הזו, הפוליטיקאים מפעילים מסך עשן מתוחכם. הלגלוג כלפי גדי איזנקוט, אביגדור ליברמן ונפתלי בנט בנושא גיוס החרדים משרת אותם היטב. הזגזוג שלהם אינו טעות אלא תרגיל הסחה מחושב לחלוטין. הם סופגים בשמחה את האשמות הצביעות, כי כל עוד אנו שקועים בוויכוח על שוויון בנטל, הם מקדמים מהלכים מסוכנים במחשכים.
ㅤ
היעד המוסתר הוא הכשרת הקרקע לממשלה שתישען על קולותיהם של תומכי טרור. פוליטיקאים אלו מבינים שחשיפת התוכנית תעורר זעם ציבורי עצום, ולכן פולמוס הגיוס מנוצל למשיכת תשומת הלב. בזמן שהעיניים נשואות למכסות הפטור, נרקמת קואליציה שתעניק זכות וטו על ביטחוננו לגורמים עוינים השוללים את עצם קיומה של המדינה.
ㅤ
השמאל הישראלי הבין שאינו מסוגל לנצח את המחנה הלאומי בקלפי ובחר לרסק את חוקי המשחק. בניסיון נואש לייצר רוב פרלמנטרי הוא כרת ברית מופקרת עם אויבי הציונות. במקום להתמודד ביושר בזירה הרעיונית השמאל מצא מכנה משותף עם החפצים להחריב את המדינה רק כדי להפיל את שלטון הימין.
ㅤ
המסר שמעביר השמאל לשותפיו הערבים הוא ציני להחריד ומציע לשלב כוחות כעת כדי למוטט את המחנה הלאומי, ואת שאר המחלוקות המהותיות לדחות לעתיד. זוהי עסקת חליפין שבה צד אחד קונה שלטון בוויתור אידיאולוגי, והצד השני מקבל יכולת סחיטה פוליטית בלתי מוגבלת המסכנת מאוד את עתידנו הלאומי.
ㅤ
המחנה הלאומי חייב להתעורר מהתרדמת ולסרב להשתתף במופע האשליות. עלינו לחדול מהעיסוק בפיתיון הגיוס ולהבין שהמאבק הנוכחי גורלי בהרבה מכל חוק נקודתי. חובה עלינו לחשוף את ההסחה ולעצור מבעוד מועד הקמת ממשלת מיעוט מסוכנת שתהיה שבויה לחלוטין בידי מתנגדיה המרים של ישראל.
(הבהרה: הדברים מבטאים את דעתו האישית של הכותב בלבד, על פי פרשנותו והערכתו הפוליטית, ואין לראות בהם קביעות עובדתיות לגבי כוונותיהם או מעשיהם של הגורמים המוזכרים.)
״מי שמשתף פעולה ועומד להסתמך על תומכי טרור ומהללי שהידים – לא ראוי לנופלים!״
הדברים החריפים של איציק בונצל כלפי גדי איזנקוט מעלים שאלה קשה, האם הרצון להקים ממשלה מצדיק הישענות על מפלגות שעמדותיהן כלפי הטרור מעוררות מחלוקת עמוקה?
זו אינה רק שאלה של חשבון קואליציוני. ממשלה נדרשת לקבל החלטות ביטחוניות קשות, לעיתים בתוך שעות. כשהרוב שלה תלוי בשותפים המתנגדים למדיניות הביטחונית שלה, מתעורר חשש ממשי שחופש הפעולה שלה ייפגע.
עבור משפחות שכולות, הדיון הזה כואב במיוחד. הן שילמו את המחיר הכבד ביותר על ביטחון המדינה, וזכאיות לדעת שהחלטות הנוגעות לחיי חיילים ואזרחים לא יהפכו לכלי מיקוח פוליטי.
דווקא משום כך, מנהיגים ורמטכ״לים לשעבר המבקשים להקים ממשלה הנשענת על שותפות כזו חייבים להסביר לציבור היכן עוברים הקווים האדומים שלהם, וכיצד יבטיחו שהשיקול הביטחוני יגבר על הצורך לשמר את הקואליציה.
הזעקה של בונצל אינה רק ביטוי לכאב אישי. היא מציבה בפני ההנהגה שאלה מוסרית וציבורית שאי אפשר לפטור בסיסמאות.
איזו התחייבות ביטחונית מוכנים מנהיגי גוש השינוי לתת לציבור, ומה יקרה כשהיא תעמוד למבחן מול השותפים הקואליציוניים?
Cd retweeted
ראיתי שג׳בארין מתפלסף שהוא וחבריו לסיעה בעלי תואר דוקטורט
נו ברור
בזמן שהילדים שלנו שירתו את המדינה ולחמו בשוחות
הם למדו באוניברסיטה אולי קיבלו העדפה מתקנת והקלות אין סופיות.
חברים תתעוררו הם כבר מתכננים איך לחסל את היהדות במדינה.
Cd retweeted
פעילות ״עד כאן״ חשפה עדויות רבות על מנגנון מאורגן לחלוקת כספים ושוברי דלק במטרה להניע מצביעים בחברה הערבית.
אנחנו ממשיכים לחשוף את האמת ולא ניתן לטייח ולהסתיר את הממצאים.
לתמיכה במאבק שלנו 👇
causematch.com/ad-kan/org/
בלעדי לחדשות 14 | בצל המתיחות בין יהודים לערבים: המשטרה איתרה פצצת מרגמה אצל משפחת פשע ערבית בלוד
#האולפן_הפתוח
@BoazGolan








