מנהל תקשורת ואדבוקציה, המועצה לכפרים הלא מוכרים בנגב | לשעבר הארץ, זמן ישראל, גלובס ועוד | לעתים מרצה
Joined November 2013
- Tweets12.9K
- Following2.5K
- Followers4.6K
- Likes88.9K
Nati Yefet retweeted
תחת הממשלה היוצאת, החברה הבדואית בנגב חוותה מהשנים הקשות שידעה מאז קום המדינה: כפרים שלמים נהרסו, אלפים נותרו ללא קורת גג, לעיתים לטובת הקמת יישובים יהודיים. ובכל זאת, הזעם לא התפרץ ברחובות. כמצופה מחברה שמדוכאת ביד קשה, לצאת לרחובות ולמחות. גם זה לא כל כך נעשה.
המחאות היו מעטות, ואפשר למנות אותן על כף יד אחת. גם הן היו מדודות, מאורגנות ומתואמות. שוב ושוב, כשנשאלו מדוע המאבק אינו מחריף, התקבלה כמעט תמיד אותה התשובה: "לא ניתן לבן גביר את התמונה שהוא רוצה". במקום להבעיר את הרחובות, הם מילאו את הקלפיות ביום הבחירות. עכשיו, גם את זה מבקשים להציג כפשע>>
Nati Yefet retweeted
וואו. אני לא יודע איך מהבית שבו גדלה דפנה ליאל יוצאת מישהי שמסוגלת לכתוב מילים כאלה בלי שהמקלדת תעלה באש, אבל כנראה שהמחשבה על הערבים כאזרחים שווי זכויות שמעזים להצביע וגם לקחת חלק בשלטון הוציאה את כל האמת הכמוסה החוצה. זה רגע מכונן: כל המוגלה מתפוצצת.
Nati Yefet retweeted
מתוך כתבת מגזין של דויד פרץ ב"ישראל היום" על יום הבחירות בנגב:
"זה תמיד ככה?" אני שואל את סאלם אבו חאזעל (על העומסים בשגב שלום). "הפעם הכמות חריגה מאוד. כולם באים להצביע", הוא מבהיר.
למה? אני תוהה, וסאלם צוחק. "אין על בן גביר. בזכותו כולם באים לבחור".
בימים כתיקונם מונה שגב שלום יותר מ־16 אלף תושבים, היום מגיעים להצביע עוד עשרות אלפי בדואים מכל האזור שבין באר שבע למצפה רמון. אישה בכיסא גלגלים, מלווה בשלוש נשים, נכנסת לקלפי: "יצאנו בשבע מהבית, עכשיו כמעט תשע". המחויבות גדולה, התחושה מגויסת. מרגישים שאלה בחירות גורליות.
רבים נכנסים למתחם הקלפי ולא יודעים איפה הם מצביעים. חלקם לא מדברים עברית, לחלקם אין כתובת: ככה זה חיים שלא עברו הסדרה. סאלם, איש הקשר והאחראי על הקלפי, מתזז כל היום בין האנשים, והם מגיעים אליו עם הסמס מוועדת הבחירות ביד.
... בקיוסק שבחוץ יאסר מכין לי קפה איטלקי מצוין. אני תוהה אם זה מה שהוא מגיש לתלמידי התיכון ביום רגיל. "איפה", הוא עונה, "הם רוצים רק שניצלים ונקניקיות. נהיו אשכנזים", הוא צוחק. אני תוהה איך ההרגשה כשיש לך בעצם רק שתי מפלגות ערביות לבחור מהן - המשותפת או רע"מ. "נו", יאסר עונה לי, "למה, לאמריקנים יש יותר?".
לכתבה המלאה:
israelhayom.co.il/magazine/s…
בכל מדינה שבה עיתונות חופשית מתפקדת, זו היתה עמדת תקשורת המיינסטרים. כפי שערן מפרט, אין מבוססת ומובנת מאליה ממנה. אבל כאן כל האולפנים עסוקים כבר יומיים בהסברים לכך שהמשך שלטונו הוא האפשרות ההגיונית ביותר.
נתניהו לא יכול להמשיך לכהן כראש ממשלה, וגם לא בשום תפקיד רשמי.
ולא רק בגלל מה שכבר קרה, כלומר העובדה הפשוטה והחותכת שרוב העם הצביע נגדו. וה-7/10. וקטארגייט. וכל רשימת פשעיו.
יש **שלוש סיבות חזקות נוספות**, שכמעט לא מדוברות:
האחת - **הוא ייאלץ להקדיש את רוב זמנו לחקירות, וועדות חקירה ומשפטים**.
מעבר למשפט המתנהל, יש את וועדת הצוללות, ויתווספו וועדת החקירה הממלכתית ל-7/10, קטארגייט, בילד, הטיפול בנושא האיראני, ויהיו עוד.
אמור להיות ברור לכל בר דעת שהאיש הזה פשוט מנוע, פיזית, טכנית, לוגית, נפשית, מכל כהונה משמעותית.
השנייה - **מצבו הבריאותי**. ברור שהוא מסתיר אותו ומרמה את הציבור. ברור שהוא בתפקוד חלקי מאוד, וברור שהמצב רק יילך ויחמיר ב-4 השנים הקרובות.
והשלישית - **מניעות מדינית-בטחונית**. נתניהו הוא פרסונה נון גראטה כמעט בכל מדינות המערב וכלל מדינות העולם. בחלקן הוא נחשב פושע מלחמה, כמעט בכולן הוא נתפס כאיום על בטחונן ושלומן, ובכולן הוא נחשב שקרן מסוכן שאסור להאמין למילה שלו ואי אפשר לנהל איתו מגעים משמעותיים.
להציב את האיש הזה בעמדת ראש ממשלה, או שר בכיר, או נשיא המדינה, שכחלק מתפקידיהם עליהם לנהל מגעים מדיניים? זה כמו... לתת לבן גביר לשפר את בטחון הפנים.
ומה לגבי יחסיו עם טראמפ? טראמפ עצמו מוקצה מחמת מיאוס במדינות רבות, וצפוי להפוך לברווז צולע גם בארה"ב בעוד מספר ימים, אחרי בחירות האמצע. ונתניהו הוא מותג רעיל גם בפוליטיקה ובציבוריות האמריקנית.
המסקנות -
1. לחייב את נתניהו מיד, וכל ראש ממשלה עתידי, בחוק, להציג דו"ח רפואי מלא ומוסמך, שיחובר לא ע"י רופאיו אלא ע"י רופאים שאינם מעורבים או חשודים ביחסים קודמים איתו. הדו"ח יפורסם לציבור בשקיפות.
2. להעביר את חוקי הנאשם, באופן שימנע כהונה של נאשם בפלילים, כולל מי שוועדת חקירה ממלכתית קבעה ש"פגע בבטחון המדינה וביחסי החוץ שלה", או בכל אינטרס לאומי. אדם כזה צריך להיות מנוע מלכהן כראש ממשלה, כשר, או בכל תפקיד ציבורי נבחר או ממונה.
3. לגבש ולחוקק חוק ניבצרות מקיף ומפורט, שיבהיר באילו מצבים ראש ממשלה, שר או ח"כ מועבר מתפקידו עקב נבצרות מהותית. החוק יקבע גם את המנגנונים לקביעת מצב של נבצרות, וליישומה המיידי.
זו משימה מיידית, שכן חוק הנבצרות שנתניהו העביר בכנסת הקודמת נכנס לתוקף מיד עם השבעת הכנסת הנוכחית. וזה חוק שמונע נבצרות באופן מוחלט...
4. להציב בראשות הממשלה, בכסאות השרים, ובבית הנשיא, אנשים כשירים לתפקידיהם. כן, זה אלמנטרי. רק תחשבו כמה רחוקים אנחנו מה'אלמנטריות' הזו..
זיני "גדודים בנגב" התריע, זה חייב להיות רציני
המוסד לא מעורב בחקירת הפרשה. המשטרה אומרת שאין להם שום מידע לחריגוּת ביחס למערכות בחירות קודמות.
כל המידע מגיע מהשב״כ, שרק לפני יומיים ראש השב״כ נשא נאום לאומה בו הוא הסביר עד כמה הכל מצוין ומעורר השראה.
יו״ר ועדת הבחירות כותב שאין לו יכולת לעמוד על טיב החשדות, ומורה לזיני לחקור את הממצאים שהוא העביר לעיונו.
מקווה שאנחנו לא לקראת פארסה, בעקבות התנהלות של ראש שב״כ חסר ניסיון שמנפח אירוע הרבה מעבר לגודלו האמיתי.
יש לקוות שהפוליטיקאים באופוזיציה יתגלו כרציניים יותר מהתקשורת שמסקרת אותם, שנרמלה לחלוטין הדרת קבוצה ענקית מהפוליטיקה רק בשל מוצאה. קריאות חלושות לשילוב הערבים אינן נחשבות. בכל הדיונים שבהם צפיתי, הנחת העבודה המרכזית היתה השלמה עם הדרתם. אפילו ב"הארץ" נתקלתי בדיון על חלופות הזויות לממשלה המתבקשת של האופוזיציה היהודית והערבים. ההיתלות ב"התבטאויות" של ח"כים ערבים היא כיסוי לבעיות עומק שיש לתקשורת ה"ליברלית" איתם ועם שולחיהם.
בעיה אחת היא הקושי שלה לקבל את דרישתם לשוויון אמיתי ומלא בתוך ישראל, כלומר לחיות במדינת כל אזרחיה. לתקשורת היהודית (להוציא "הארץ", כרגיל) לא מזיז שיקום קיבוץ על חורבות טריות של כפר בדואי. ייהרסו עשרה כפרים ושכונות במבצעי ענק, והיא לא תשלח צוותים לסקר. משעמם. זו עמדתה היסודית: הסתגרות לאומנית בחברה היהודית.
בעיה שנייה היא סירובה לדרישה להפסיק את הדה-הומניזציה של הפלסטינים ולהתחיל לחתור לשלום. תביעת איזנקוט מהערבים להגדיר את חמאס כארגון טרור שאותו יש להשמיד, והגיבוי שהתקשורת נותנת לה, משרתים את המטרה ההפוכה: למקד את הדיון בחמאס בלבד ולהשכיח שמאחוריו עומד עם שלם בעל זכויות לגיטימיות; להדחיק את הפשעים שכבר עשינו, להצדיק פשעים עתידיים ולהסתיר את הסירוב הגזעני לראות בפלסטינים בני אדם רציונליים. רוב העיתונאים היהודים אפילו לא מהרהרים באפשרות שאולי רוב הפלסטינים דווקא סבבה, ושצריך לסיים את המשטר הצבאי עליהם. הם עצמם שבויים בדה-הומניזציה. המצב הקיים נראה להם טבעי כמעט כפי שהוא נראה לתושבי איתמר.
בעיה שלישית של התקשורת עם הערבים, לטווח הארוך, היא הציפייה המשתמעת מיהודי ישראל לוותר על דת צה"ל ולהיפרד מהמיליטריזם. זהו איום אמיתי על מרכיבי זהות בסיסיים. אלה גם שני יצרני דרמה וקיטש משובחים, ולכן מנועי הכנסה חשובים מפרסומות.
אותה תקשורת שמצווחת "אנטישמיות!" על כל מילת ביקורת בפרלמנט זר ועל כל מבט עקום שיהודי מקבל בעולם, היא משת"פית נאמנה של משטר בעל מאפייני אפרטהייד בולטים. פשעיו הם גם פשעיה. היא מאשררת בפועל, שידור אחרי שידור, שורה של הנחות יסוד של ימין לאומני קיצוני, ומעניקה להן חותמת לגיטימיות "ליברלית". זוהי משימת ה"הסברה" שלה. אבל זו הסברה פנימה, כלומר תעמולה: רק הישראלים עדיין קונים את הסחורה. ב-CNN וב-PBS, ואפילו בכלי תקשורת שמרניים יותר, השיח הגזעני הזה כבר לא עובר בגרון. ישראל נתפסת שם כפי שהיא. התירוץ הביטחוני הפסיק לשכנע.
ואחרי הכול, למרות שמהתקשורת לא תבוא הישועה, האינטרס הפוליטי (והמוסרי) של כל ראשי האופוזיציה, נבחריה ונבחרותיה, הוא להקים ממשלה עם רע"ם והמשותפת או בתמיכתן. יש לקוות שהאינטרסים יגברו, כפי שגברו ב-2021, כשאיש לא האמין שהתוכנית לחבור לעבאס תשרוד את אירועי "שומר החומות".
Nati Yefet retweeted
נתניהו לא המציא את אפליית ערביי ישראל. היא הולכת אחורה עוד לפני קום המדינה. אבל נתניהו הפך את זה לפרויקט פוליטי אישי שלו מהבחירות הראשונות שלו בראשות הליכוד ב-1996, כשלקח את עצתו של ארתור פינקלשטיין לאפיין אל הבייס שלו כ״יהודים״ ולא ״ישראלים״ וכשביום הבחירות אישר את קמפיין ״נתניהו טוב ליהודים״ בביצוע חסידי חב״ד. אנחנו זוכרים את סרטון ״נוהרים לקלפיות״, אבל זה רק אבן דרך במסכת ארוכה. נתניהו בחכמתו לא מחפש לשלול זכויות מערביי ישראל. הם חופשיים לבחור ולהיבחר. במקום זאת, בדה-לגיטימציה מתמשכת, הוא מרוקן את הזכות הזו ממשמעות, עד שההצבעה נתפסת כאיום על בטחון המדינה ועצם קיום הנציגים הערבים בכנסת לא רלוונטית לשום שיקול קואליציוני. הצלחת פרויקט מחיקת הייצוג הערבי כל כך מושלמת עד שגם רבים ממתנגדי נתניהו מקבלים אותו ללא עוררים.
Nati Yefet retweeted
יש את הבדיחה על ההוא שבזמן שיטפון מטפס על הגג של ביתו ומתפלל לאלוהים שיציל אותו. אחרי כמה דקות מגיעה סירה ושואלת את האיש אם הוא צריך חילוץ. ״הכל בסדר״, עונה האיש, ״אלוהים יציל אותי.״ אחרי עוד שעה, כשמפלס המים מוסיף לעלות, מגיע מסוק ושואל את את האיש אם הוא צריך חילוץ. ״אין צורך״, הוא עונה, ״אלוהים יציל אותי.״ בסוף מפלס המים עולה עוד והאיש טובע ומת. כשהוא מגיע לגן עדן הוא פוגש את אלוהים ומטיח בו בכעס: ״למה לא הצלת אותי?!״. ״מה אתה רוצה״, שואל אלוהים, ״שלחתי לך גם סירה וגם מסוק. מה עוד רצית שאעשה?״. אז ככה בדיוק המצב עם המנדטים של המפלגות הערביות: זה גלגל ההצלה שלנו, הנס שחיכינו לו, אבל יושב הציבור הליברלי היהודי על הגג, מביט בשיטפון ומסרב להבין שהחילוץ שהוא משווע לו נמצא ממש שם, מול העיניים שלו.
Nati Yefet retweeted
מאוחדת בתחת שלי. 59 שנים אחרי האיחוד, אפשר לספור על כף יד אחת את מספר הקלפיות בשכונות הפלסטיניות של ירושלים. יש לזה מילה, לא בעברית, באפריקנס.
Nati Yefet retweeted
ברוכים הבאים לבחירות ערוץ 14 הראשונות. אי אפשר להבין את תוצאות הבחירות, בוודאי במעוזי הליכוד, בלי להתייחס למימד הזה
התפלגות אחרת, לפי השאלה של הרגע: דמוקרטיה או חורבן.
גוש נתניהו – 54
גוש איזנקוט – 41
גוש השוויון והשלום (הדמוקרטים, רע"ם, המשותפת) – 25
Nati Yefet retweeted
נתניהו הפסיד. אני יודע לספור עד 120. 65 זה יותר מ-55. ככה עובדת הדמוקרטיה הישראלית. נקודה.
תמונת המציאות חייבת ללמד אותנו לקח אחד מהדהד: אין לנו עתיד כאן אם לא נפסיק לפחד. ואם לא נפסיק עם הגזענות. אסור לנו לקבל יותר את החלוקה הגזענית של נתניהו בין קולות יהודיים לקולות ערביים.
הקול של אזרח ישראלי שמצביע בטירה שווה בדיוק כמו הקול של אזרח ישראלי שמצביע בגבעת שמואל. לא פחות. לא בערך. בדיוק.
מי שמנסה למחוק את הקולות של האזרחים הערבים, נכנע לנתניהו ומוותר על ישראל.
ועכשיו בואו נדבר על ציונות.
בגוש של נתניהו יושבים 16 חברי כנסת ממפלגות חרדיות לא ציוניות, שמקדמות השתמטות המונית בזמן שהילדים שלנו נלחמים ונהרגים.
אם נתניהו מתעקש לספור רק רוב ציוני, שיגרע קודם כול מהגוש שלו את 16 חברי הכנסת של המפלגות החרדיות הלא־ציוניות.
הם לא יטיפו לנו על ציונות.
לגוש השינוי יש רוב ציוני: 49 מול 39.
לגוש השינוי יש רוב ישראלי: 65 מול 55.
יש לנו רוב. יש לנו אחריות. ויש לנו הזדמנות להקים ממשלת שינוי בשותפות עם אזרחי ישראל הערבים. ממשלה שתשרת את כל אזרחי ישראל.
עכשיו צריך אומץ. צריך מנהיגות. צריך להפסיק לפחד ולהתחיל לפעול.
ממשלת שינוי עכשיו!
Nati Yefet retweeted
לכבוד ראשי גוש השינוי, זו ההזדמנות האחרונה שלכם, אם אתם לא מקימים ממשלה אתם גמורים פוליטית.
וזה לא איום, ובטוח לא נעשה לכם מה שעשינו לגנץ, כי אתם אנשים טובים.
אבל אנחנו מותשים וזה היה הקרב האחרון באמת. הגענו לקו הסיום על אדי דלק אחרי שנים רבות של מאבק.
לא תהיה פעם הבאה. בפעם הבאה הבייס שלכם או שיהיה בחול, או שישאר בבית, וזו הסיבה שתהיו גמורים.
Nati Yefet retweeted
העובדה שאי אפשר לדעת אם תקום בישראל ממשלה חדשה, ממחישה שוב עד כמה הדמוקרטיה הישראלית חולה. לאופוזיציה יש בין 65 ל־70 חברי כנסת, ובכל זאת אין לה יכולת ממשית להרכיב ממשלה משום שכשליש מחבריה הם חברי כנסת ערבים, שנבחרו ברוב מוחץ בידי ציבור בוחריהם, אך אינם נחשבים שותפים לגיטימיים לשלטון. זו אות קלון על מצחה של המדינה. אל תגידו שהדמוקרטיה ניצלה.
Nati Yefet retweeted
וגם זה:
אזרחי ישראל הערבים לא יצאו שוב להצביע כמו אתמול, אלא אם יבינו שיש לזה אימפקט וזה משתלם להם. שיש להם חלק במשחק.
זה רגע שלא יחזור, מבחן גדול לראשי הגוש ולמה שעוד נשאר מהדמוקרטיה במדינה ספוגת גזענות.
תתאפסו על עצמכם - ומהר!
@gadi_eisenkot
@naftalibennett
@AvigdorLiberman
מי שיפנה כעת עורף לשותפות עם אזרחי ישראל הערבים יוביל להחרבת הסיכוי לתיקון וצמיחה.
תתאפסו על עצמכם - ומהר.
@gadi_eisenkot
@naftalibennett
@AvigdorLiberman
Nati Yefet retweeted
ואגיד שוב, מדהים איך ראשי גוש השינוי רמסו לחלוטין את יואב סגלוביץ׳ ואת המהלך שהיה אמור להוביל ללגיטימציה הציבורית לחיבור בין רע״מ לשאר הגוש. אלמלא נתניהו שנרמל את הגזענות באופן מוחלט והכניע את יריביו תוך השתלטות על השיח, אף אחד לא היה מדבר היום על תיקו או הפרת הבטחות אלא על ניצחון מוחץ
