נראה לי שמתבקש שתי הבהרות, 1. כשאני מתרגמת ציוצים, מה שמעניין אותי הוא השיח עצמו; הקונספציות, המגמות, תבניות החשיבה ותפיסת המציאות של הצד השני. במקרה הספציפי הזה איני עוסקת ב״עובדות״ או ב״אמת״. לכן אין צורך להסביר לי שהם טועים, או להוסיף הערות כמו ״מה הם לא מבינים ש…״ או ״שטויות״. מי שמחפש ״אמת״ ו״עובדות״ לאו דווקא תמצאו אותן פה. 2. אני מתרגמת דעות, פרשנויות, ניתוחים ועמדות של הצד השני בין אם מדובר בפלסטינים, לבנונים או איראנים. עצם התרגום של ציוצים כאלה או אחרים אינו מעיד בהכרח על עמדתי האישית או על תמיכה בעמדה מסוימת. לפעמים כן, ולפעמים לא. דעותיי האישיות פחות רלוונטיות בהקשרים הללו.. מי ששואל איתי אני בדרך משתדלת לענות.

ניצחון של נתניהו או של איזנקוט בבחירות לא ישנה את מדיניותה הכללית של ישראל כלפי איראן, אז לא ברור על מה כל הוויכוח הסוער הזה בטיימליין. הסוגיה המרכזית נותרת בעינה. ההבדל הוא שנתניהו טוען שחייבים להביא לשינוי המשטר באיראן ולהמשיך באותו קו, בעוד שאיזנקוט סבור שמשטר איראני מוחלש, ללא יכולת לייצר נשק גרעיני, הוא הישג מספק שיאפשר לסיים את המלחמה. מטבע הדברים, אם סוגיית שינוי המשטר תרד מסדר היום של המדיניות הישראלית, ואנשים מסוימים יאבדו כתוצאה מכך את מקור פרנסתם, אפשר להבין מדוע הם מודאגים. אבל בראייה רחבה, הדבר לא ישנה באופן משמעותי את תמונת המלחמה הנוכחית. זאת משום שגם אם יושג הסכם, ארצות הברית לא בהכרח תשתף את ישראל בפרטיו או תעניק לה השפעה על גיבושו, בדיוק כפי שלא שיתפה אותה, לטענת הכותב, בהבנות סביב מזכר ההבנות (MOU).

נראה שהבחירות בישראל הפכו למעשה למשאל עם על דמותו של נתניהו, יותר מאשר לתחרות בחירות רגילה. :)

בריטניה מפרסמת אזהרות מסע חדשות: ״הסיכון להסלמה פתאומית גבוה״ המפה מציגה את המדינות שלגביהן פרסמו שגרירויות בריטניה אזהרות חדשות מטעם משרד החוץ הבריטי (FCDO), בדומה למהלך שננקט זמן קצר לפני המתקפה ב־28 בפברואר. בהשוואה לעדכון הקודם של אזהרות המסע, ניתן לזהות מספר שינויים משמעותיים בנוסח ההודעות. השינוי הבולט ביותר הוא הוספת הקביעה כי ״הסיכון להסלמה פתאומית גבוה״. בנוסף, בעוד שבעדכון הקודם תואר המצב כ״בלתי צפוי״ (Unpredictable), בנוסח החדש הוא מוגדר כ״בלתי צפוי באופן קיצוני״ (Deeply unpredictable) — ניסוח שעשוי להעיד על הערכה שהמצב עלול להשתנות באופן חד ובכל רגע. שינוי משמעותי נוסף הוא הסרת כל התייחסות למזכר ההבנות שנחתם בין ארה״ב לאיראן ב־17 ביוני. לדברי כותב הדיווח, ההשמטה יוצרת רושם כאילו ההסכם איבד לחלוטין את תוקפו. משמעות אפשרית: השינויים בנוסח אזהרות המסע הבריטיות עשויים לשקף חשש גובר מפני הסלמה אזורית בטווח הקרוב. עם זאת, עצם החמרת האזהרות או השמטת ההתייחסות למזכר ההבנות אינן מוכיחות שהתקבלה החלטה על פעולה צבאית או שההסכם בוטל רשמית.

וול סטריט ג’ורנל: ארה״ב נערכת למערכה צבאית קצרה ואינטנסיבית נגד איראן לאחר בחירות האמצע בארה״ב. ארה״ב הודיעה למספר מדינות ערביות במפרץ כי עליהן להיערך למערכה צבאית קצרה ואינטנסיבית לאחר בחירות האמצע בארה״ב, כך מסרו גורמים שתודרכו על השיחות. המסרים, שהועברו בערוצים דיפלומטיים וצבאיים, מצטרפים לשורה הולכת וגדלה של אינדיקציות לכך שארה״ב וישראל נערכות לפתוח בסבב חדש של לחימה עצימה נגד איראן. מהלך כזה עלול להוביל להסלמה אזורית משמעותית, כאשר מטרתו היא לפגוע בעוצמתה של טהראן ולדחוף אותה בחזרה לשולחן המשא ומתן. במקביל, ארה״ב מחזקת את מערך ההגנה האווירית של ישראל: על פי נתוני מעקב טיסות ושני גורמים המעורים בפרטים, צבא ארה״ב מעביר מערכת פטריוט נוספת מטקסס לישראל, במטרה לתגבר את מערך ההגנה מפני טילים. בנוסף, כפי שדיווח בעבר הוול סטריט ג’ורנל, ארה״ב כבר העבירה כוחות מבסיסים במזרח התיכון שבהם היו חשופים לפגיעה, כחלק מההיערכות להסלמה אפשרית. המשמעות: על פי הדיווח, ההיערכות האמריקנית כוללת שלושה מרכיבים מרכזיים: הכנת מדינות המפרץ לאפשרות של מלחמה, חיזוק ההגנה האווירית בישראל וצמצום החשיפה של כוחות אמריקניים במזרח התיכון.

מטוס תובלה צבאי מסוג C-17A של חיל האוויר הקטארי, שהמריא מבסיס חיל האוויר אל-דפרה באיחוד האמירויות, המופעל גם על ידי צבא ארה״ב, נחת בבסיס חיל האוויר פרינס סולטן שבסעודיה, שגם בו פועלים כוחות אמריקניים. על פי הדיווח, המטוס נחת כאשר משדרי הזיהוי והמיקום שלו (טרנספונדרים) כבויים, לכאורה במטרה להסתיר את יעד הטיסה.

במהלך 30 הדקות האחרונות נצפו שיבושים בתעבורה האווירית באזור ג’דה ובאזור המזרחי של סעודיה, ככל הנראה בעקבות איומים של מתקפות כטב”מים או טילים.