זמן אמת

במשדר הבחירות ב'כאן' שאירח רק תומכי אופוזיציה, נשמע מתרגם לשפת הסימנים שאמר בלי לדעת שהוא משודר, "לא מוזר שאין פה נציג לימין?"

פריינד מטיל פצצה: ליברמן התחייב לחרדים שיפרוש איתם מהממשלה, אם חוק הגיוס לא יעבור

הפחדן הלאומי: דרעי בורח מהעיתונאים ביציאה מביתו של הרב יצחק יוסף

איתן מור חושף: "חוקר חמאס שאל אותי איך אפשר להביא יותר אנשים להפגנות בישראל"

יאיר גולן בערוץ 12: "נדע להביא חוק גיוס שלא יגרום לקרע מול החרדים"

מפתיע: שמעון ריקלין מכתיר את ינון מגל ל״יורש״ של נתניהו כמנהיג הימין

מפתיע: שורד השבי אלי שרעבי נגד נתניהו - "הוא אדם מאוד בעייתי"

מרים פרץ, אמו של ח"כ אליסף פרץ: הוא יעזוב את הכנסת אם איזנקוט יישב עם רע״מ או המשותפת

בורות מדהימה: לפי "ידיעות" ליהדות התורה יש כחצי מיליון מצביעים, ולבעלזא יש שני נציגים בכנסת גם בעמדות המנהיגים ביחס לנתניהו ואיזנקוט, העיתון טועה ומפספס את העמדה האחידה, לפיה לא מעניין מי יהיה רה"מ, אלא רק הסדרת מעמד לומדי התורה

מדהים: נער בן 17 הצליח לשרוד בחיים ביערות אוסטרליה במשך שישה ימים, בעזרת מים וחטיף תפוחי אדמה בודד

ינון מגל מתפוצץ על שבות רענן: "אתם בגדתם בגוש הימין בגלל הגיוס ופתאום אתם בשקט"

אל תפספסו: ינון מגל מחבק בובה של חרדי ועוקץ את דרוקר, "אוהב החרדים החדש"

קמפיין על מלא: מה המסר שמאיר פרוש מנסה להעביר? עוד לא חלפו 24 שעות מהשבעת הכנסת, הח"כים החדשים והנרגשים עוד מפלסים דרכם בין ראיונות לצילומי מזכרת, אבל מאיר פרוש, שועל פוליטי ותיק, כבר מצוי עמוק עמוק בקמפיין אינטנסיבי שמדבר בשפה אחת אך מכוון לאוזניים אחרות לגמרי מכפי שנדמה במבט ראשון. הקמפיין של פרוש עד כה כולל: 1. כתבה בבטאונו 'המבשר' נגד חוק גיוס שנשען על הבטחות 2. הגשת הצעת חוק להקפאת מעצרים 3. הגשת הצעת חוק להסדרת מעמד לומדי תורה 4. הקמת שדולה בכנסת לשמירת מעמד לומדי תורה אין ספק שפרוש מצפה כי נאמין שהוא מתכוון רק לשם שמים, אבל מכיון ואיש אינו חושב שפתיחת שדולה או אפילו הגשת הצעת חוק תפתור כרגע את משבר הגיוס (הלו"ז הדוחק דורש חוק ממשלתי, חוק פרטי נועד בעיקר למטרת יח"צ, בדיוק כמו הקשקוש על השדולה), סביר שיהיו רבים שיחשדו כי פרוש בסך הכל מבקש שיערבו אותו יותר במגעים ככל שישנם כאלו. בלשכת נתניהו זוכרים בוודאי כיצד בימי המו"מ להקמת ממשלת הימין היוצאת, בכל עת שהמו"מ להקמת משרדו של פרוש על תקניו ותקציביו נתקע בקשיים, היה המבשר נזעק בשם "רבנים ואישים" על חוק הגיוס. היה זה מעין ברומטר ששידר לחלונות הגבוהים אותות מצוקה שאגב טופלו ביד מסורה ונדיבה כידוע ליודעים ואכמ"ל. פרוש הרוויח אז פעמיים: גם קיבל משרד מתוקצב כלבבו, וגם ארגן לעצמו ארכיון אזהרות והתרעות אותו שלף בימי הבחירות, "להוכיח" שהוא היה זה שדרש וזעק, קונן והתריע, בכה ואיים, ורק האחרים אשמים, כמובן. כעת עם התפתחות הרחש בחש מול ליברמן, איזנקוט, רע"מ ושות', פרוש שוב מתניע קמפיין. המילים יפות, הכוונות כנראה פחות. בשולי הדברים יש לתהות, כיצד ויתר פרוש על כסאו בועדת חוץ ובטחון לעמיתו אליקים שטארק, האם הוא בטוח שנציג בעלזא יעמוד על עקרונות חוק הגיוס שנדון בוועדה, כפי שדרש ממנו הרבי מסלונים בימי תשע"ח נגד חוק ליברמן?

מנסה לתקן את הנזק של הנאום אמש? נתניהו עצר לדבר עם הכתבים בכנסת על החשיבות של ממשלת אחדות

״ליברמן פועל בעורמה״: אליקים שטארק מפרגן לאיווט עם ווארט של השפת אמת מגור

פרוש מאותת נגד ממשלת שמאל חרדים: ״לא מתרגשים מהליטופים שלכם״

כמה פייק אפשר לאכול בשבוע אחד? בימים אלה גורמים ובכירים מפרכסים זה את זה. יעקב אשר חייך, דוד שפירא סימס, מוטי בבצ'יק רמז, אליקים שטארק נפגש. תעשייה של כותרות. זה מזכיר לנו מעשה נאה שסיפר הרה"ק רבי נחמן מברסלב זיע"א, על מלך חכם שאמר למשנה שלו: אני חוזה בכוכבים וראיתי באצטגנינות שהתבואה של השנה "כל אוכליה יכנס בהם השיגעון". המלך הביט במשנה שלו, שניהם הבינו היטב את גודל הבעיה. "אם נאכל - נשתגע, אם לא נאכל - "הרי הכל יאמרו שאנחנו המשוגעים, ולא הם". לאחר התחבטות רבה הגיעו למסקנה כי אין ברירה אלא לאכול גם כן מן התבואה ולהיות משוגעים יחד עם כל העולם. עם זאת, החליטו, נחרוט סימן על המצח, כך שכל פעם שניפגש נדע שאנחנו משוגעים, נזכיר לעצמנו שזו לא הצורה הטבעית והנכונה לחיות בה. המשל נאמר כמובן על ענייני עבודת ה', אבל מעשיה זו היא גם בבואה מדויקת למצב התקשורת הישראלית בימינו אנו. בשבוע האחרון מתנהל מחול שדים תקשורתי סביב מו"מ החרדים והשמאל. ים אינסופי של כותרות אפופות בעשן כבד של דרמות מאולצות, שברירי רכילויות שהופכות לכותרות ענק, פאנלים שלמים מפלפל תילי תילים של פרשנויות בדקדוקי מילותיו של הרב שניידר מ'המודיע' והרב פרידמן מ'יתד נאמן'. אלה חדשותיך ישראל. כך נראה שת"פ בין דרג ג' של עוזרי דוברים בדרג ד' לבין עיתונאים מורעבים שמוכרחים למלא מהדורות, יהיו הכותרות חלולות ומופרכות ככל שיהיו. המגעים ה"מתקדמים", המתווכים "הסודיים", המיקומים "החשאיים", התיקים "המפתיעים", ההתפתחויות "הדרמטיות", כל הספינים הללו הופרחו לחלל ובוזבזו במחי שבוע אחד בלבד בקושי מאז דובר על המנדט להרכבת ממשלה. במסכים המרצדים בוהים בבעתה מספר עיתונאים שפויים שעוד נותרו לפליטה בבליל הטירוף הזה, ותוהים לעצמם: "האם לאכול מהחיטה הזו, אם לאו?" גם אנחנו ב'זמן אמת' התייסרנו בדילמה הזו. האם לדווח על כל כותרת רעשנית, בזמן שאנו יודעים כי לא מעט מה"סקופים" לא התחילו ולא נולדו לעולם? חלקן נופח לממדים מפלצתיים חסרי מינון והקשר, ורק אייטמים בודדים ראויים לדיווח כמות שהם. לאחר מחשבה, הגענו לאותה מסקנה של רבי נחמן במעשייתו. אין ברירה, זו עונת השיגעון הרשמית של התקשורת בישראל. כולם רדופים ולעוטים בעל כרחם, העם דורש זאת, מתעניין בכל חצי דיבור, קריצת מסדרון ולחיצת יד. הבו לנו כותרות. חצאי אמיתות הפכו לעובדות מוחלטות, שמועה שנלחשה בליל שישי משעמם בצ'ונטיה מוכרת שודרגה בחלוף יומיים לכותרת ראשית במהדורה מרכזית במדינה, ותדרוך שבדה דובר ממוחו הקודח התקבל ללא עוררין רק כי "אין אייטם אחר". כל שאנו יכולים להציע לכם הוא ליישם את העצה של רבי נחמן זצ"ל גם על הסחרור התקשורתי הזה. המשיכו לקרוא ולהתעניין, כמו כולם, רק עשו לעצמכם סימן ותזכורת שלכל הדבר הזה, על שלל כותרותיו ומהדורותיו ודרמותיו, יש שם אחד: שיגעון. נכונו לנו עוד שבועות ארוכים לחוות את הטוב הקסום הזה. עד שיקימו פה ממשלה או לחילופין יתפזרו לבחירות, ניאלץ לאכול עוד הרבה חיטה כזו. מדי פעם נחזור למאמר הזה, רק כדי להיזכר שמחוץ לבועת הדרמות ממשיכים להתנהל חיים נורמליים של אנשים שצריכים לעבוד קשה, לסגור חודש ולגדל ילדים. ושיהיה לנו בהצלחה.

רק בבני ברק: האדום והירוק פועלים יחד ברמזור

סיפור משוגע: משטרה צבאית הגיעה לביתו של הנעדר מוישי קליינרמן בטענה שהוא עריק, הוריו השיבו: "גם אנחנו מחפשים אותו" (מגזין עמי)

ברדוגו מתפוצץ על גליקמן: "אתה מסית, איפה היית כשלא נתנו לחרדים להיכנס למעליות בתל אביב?"