מחאת האולפנים

שלום לצופות ולצופים היקרים שלי, הערב לא ניפגש בשידור. אתמול הציב בפניי מנהל החדשות בתאגיד, ליאור לנדנברג, אולטימטום: להקריא בשידור, מילה במילה, טקסט שהכתיב לי בהודעת וואטסאפ שמייחס לדבריי משמעויות שגויות ומסולפות ושיש בו, לטעמי, כדי לבזות אותי ואיים שאם לא אקריא אותו, לא אגיש את תוכניתי. מדובר בדרישה להציג בפני הצופים הצהרה שהוכתבה לי על ידי מנהל החדשות, כאילו הייתה הודעה אישית שניסחתי מרצוני החופשי. סירובי להיענות לדרישה זו הפך לעילה למנוע את הופעתי בשידור. למיטב ידיעתי, אין תקדים להתנהלות מסוג זה. למנהל חדשות נתונה הסמכות לערוך ולבקר, אך אין בכך כדי להצדיק כפיית הצהרה אישית על עיתונאי והצגתה לציבור כאילו ניתנה מרצונו החופשי. חמורה לא פחות בעיניי היא האכיפה הבררנית מצד מנהל החדשות בתאגיד. כשנשמעו בשידורי התאגיד בעברית ובערבית התבטאויות פוגעניות כלפי לוחמי וחיילי צה״ל וכלפי מגזרים בחברה הישראלית, למיטב ידיעתי מנהל החדשות לא נקט צעדים דומים, לא הציב אולטימטומים ולא התנה את המשך הופעתם של העיתונאים בשידור בהקראת הצהרות מוכתבות. קשה להבין כיצד דווקא במקרה שלי, כשהדברים כלל לא נאמרו בשידורי התאגיד, בחר מנהל החדשות לנקוט צעד כה חריג וקיצוני. וכדאי להזכיר את השתלשלות האירועים: דבריי המקוריים נאמרו ברדיו אזורי, ולא בשידורי התאגיד. הדברים כללו תיאור בניסוח לא מוצלח של תופעה כואבת בחברה הבדואית בנגב, המגובה במחקרים אקדמיים ובכתבות. במוצאי שבת, לבקשת מנהל החדשות, פרסמתי בשידור הטלוויזיה הבהרה שהייתה לשביעות רצונו. בהמשך פרסמתי הבהרה והתנצלות גם ברשתות החברתיות. ועדת האתיקה קיבלה את הדברים ופרסמה הודעה בעניין. גם התאגיד עצמו פרסם הודעה מטעמו, בתיאום עם הייעוץ המשפטי. ואחרי כל אלה, לפתע, אתמול, נחת עליי האולטימטום. לא בשיחה. לא בהידברות. בניגוד למקובל בתקשורת חופשית ולמתחייב מהתנהלות מקצועית והוגנת. לאחר שהבהרתי לייעוץ המשפטי שהאולטימטום שהציב בפניי לנדנברג אינו חוקי ואינו אתי, הוא פנה אליי היום לקראת הצהריים וביקש שאציע נוסח חלופי. נעניתי לבקשתו והעברתי נוסח שכלל הבהרה והתנצלות. אלא שלנדנברג חזר בו מנכונותו לבחון נוסח חלופי, דחה את הצעתי ושב להתעקש שאקריא את הטקסט שהכתיב לי , טקסט המציג את דבריי באופן מניפולטיבי ומסולף, מייחס לי משמעויות שקריות לפרסום ויוצר בפני הצופים מצג מטעה. ולא די בכך: בהמשך הועבר לעיתונאי רן בוקר מידע שגוי על השתלשלות האירועים, תוך הצגת תמונה מסולפת של המחלוקת. קשה שלא לתהות אם שינוי הגישה הפתאומי קשור לקמפיין ההסתה הפוליטי שמתנהל נגדי בימים האחרונים, קמפיין שספק רב אם טובתן של נשים מוחלשות בחברה הבדואית הוא שעומד בבסיסו. חמור לא פחות, ההדלפות נגדי מתוך התאגיד, שמציגות תמונה שגויה ומסולפת של האירועים, אינן אלא שמן למדורת ההסתה הפרועה המתנהלת נגדי. במקום לנהוג באחריות, גורמים בתאגיד הציבורי תורמים לליבוי המתקפה הציבורית נגדי. אתיקה עיתונאית מחייבת, בין היתר, הגינות, אחידות, מידתיות ושיקול דעת. היא אינה מתיישבת עם אכיפה בררנית. תאגיד השידור הציבורי הוא של כולנו. שלכם, תמיד, איילה חסון

בטוח זה רק מקרי שמשתמשים באותם ציטוטים

אל דאגה, מחר בבוקר תקומו שוב לאגם הברבורים, ודפנה ליאל תמשיך לדבר על אחדות, וניר דבורי ישרטט את נתיבי הטיסה של חיל האוויר לאיראן, ואצל עמליה דואק ימשיכו לשדר גזענות נגד ערבים, ויונית לוי תשאל את עמית סגל כיצד ה"משבר החוקתי" צפוי להשפיע על המערכת הפוליטית. ו

ירון אברהם אמר עכשיו שהפסקת הסיוע על ידי ממשל אמריקאי ידידותי, נועדה למנוע מצב שממשל אמריקאי לא ידידותי יפסיק לנו את הסיוע. מה??????????

אבי וייס וסוגרי הודיעו לנו ששקרים מהונדסים וייעוץ לנתניהו זו עיתונות. אסף רפפורט משדר שגזענות זה כשר. וגולן יוכפז לא מסוגל לנזוף באיילה חסון. הרשות הרביעית כבר קרסה למשטר אוטוריטרי.

בכירים במפלגתו של איזנקוט: לפיד לא יהיה יו"ר הכנסת | פרסום ראשון @amit_segal