מחאת האולפנים

אנחנו במשבר מוסרי אמיתי בשלושת ערוצי המיין סטרים, ואין שום סיבה להסתיר את זה: - בחדשות 12 מהדהדים ומכרכרים "רעמגייט", נותנים גב לעמית טנגו סגל שמנסה להפוך פרשה זעירה ולא ברורה למסה גזענית ששוללת את הצבעת הערבים או מבטלת בחירות. ואחר כך עוד מאשימים את ראש השבכ וסולברג כאילו ב-12 לא פימפמו את זה בהיסטריה ללא בדיקה. - ב-13 שדרן מעיר בגזענות מביכה למגישה "את לא בכפר" ומסרב להתנצל. - בתאגיד מגישה מובילה פוצחת בראנט גזעני הנמוך והמשפיל ביותר שאפשר, לצד תחפיר מוזר והזוי על אי סדרים בקלפיות. ואז משחררת התנצלות "אם מישהי נפגעה" (כי אולי יש בדואיות שחשבו בטעות שלשלול מהן את זכות הבחירה בגלל שנאנסו על ידי בעליהן זאת מחמאה). האם העורכים הראשיים יעשו שם קצת סדר? אולי כדאי להזכיר שעיתונות אינה רק "חופש ביטוי". לעיתונות יש תפקיד גם למנוע אלימות, לדווח אמת, ולעורר אמון - לא רק כאוס והיסטריה. בעיתונות יש חשיבות להקשר, למיסגור, לנראטיב, לעצמאות המחשבה ולביקורת נגד שלטון מושחת (גם אם הוא מדליך דרעק שמתחזה לסקופים). וזה לפני שדיברתי על הקונבנציה של שרשרת הכתבים והפרשנים הפוליטיים ש"רק אחדות" ו"איו סיכוי לממשלת מיעוט" - כי כולם נהיו אורקלים, ויודעים תמיד הכל ובוודאות מוחלטת. גם ההנחה שאין שום בסיס לשיתוף פעולה עם חלק מהנציגים הערבים היא כניעה מוחלטת לקונספציה גזענית.