ככה זה כשיש לך שחקן עם מוניטין של לדפוק את השותפים שלו - אנשים לא רוצים לשתף פעולה איתו גם אם זה עשוי להיות מועיל.
יש לפי ממוצע הסקרים 75 מנדטים(!) בלי חרדים, בלי ערבים, ובלי המפלגה הכי קיצונית מכל אחד מהצדדים. העובדה שלכולם ברור שהדבר הזה בכלל לא על השולחן, ויותר גרוע, הציפיה מהפוליטיקאים היא להצהיר שוב ושוב שזה לא על השולחן, למרות שזה לאין ערוך טוב יותר מכל אופציה ריאלית אחרת, מבאסת מאוד.
1
49
לתקוע לעצמי מחט בעין זה טיפול רפואי גרוע. ביקרתי אותו פה עשרות פעמים.
אבל אני מתחייב שאם בג"ץ יחליטו, בחוסר סמכות קיצוני ובניגוד לחוק, שהוא אוסר על אנשים לתקוע לעצמם מחטים בעין, אני אתקע לעצמי מחט בעין!
איתמר בן גביר הוא שר לא טוב בעיניי. ביקרתי אותו פה אין ספור פעמים.
אבל אני מתחייב שאם בג"ץ יחליט, בחוסר סמכות קיצוני ובניגוד לחוק, שהוא מפטר את בן גביר - אני אצביע עוצמה יהודית בבחירות הקרובות.
13
מותר לרמות את עצמך, אפילו את אלוהים, אבל לצפות שלכולם יהיו את האינטואיציות המוסריות שמבוססות על הרמייה העצמית-תאולוגית הזו זה קצת מוגזם
This quoted post is unavailable.
15
העניין הוא אף פעם לא קושי "אובייקטיבי" (יש דבר כזה?) אלא השוואתי - כמה קשה לנו ביחס לאחרים, מה הציפיות שהיו לנו, מה העתיד שאנחנו צופים שיתרחש, מה האלטרנטיבות שעומדות לפנינו.
להגיד "קחו את זה בפרופורציה לקונטקסט אחר לחלוטין" זה פשוט לא רלוונטי.
הבעיה הגדולה ביותר של הציונות היא ההצלחה המטורפת והבלתי צפויה שלה והציפיות הגבוהות שהיא מייצרת בקרב מי שמלאו לו היום 30. בני ה-30 היום חוששים ממגמות דמוגרפיות. בשנות ה-20 שכבת הגיל שלהם חששה ממלריה, בשנות ה-30 מפוגרומים בחסות המנדט, בשנות ה-40 מפלישה של רומל, בשנות ה-70 מחורבן פיזי ובשנות ה-80 ממשבר כלכלי דוגמת ארגנטינה. לציונות רקורד יוצא דופן של התגברות על קשיים ויצירת שגשוג מצטבר. לוותר על הפרוייקט הלאומי עכשיו זה בעיקר מוזר.
1
35
הניתוח הזה מתעלם א. מהעלויות (ובעיקר העלות האלטרנטיבית) של תחזוק נוכחות יהודית בשטחים, שגורם לכך שישראל חלשה יותר ב. שמו"מ זה לא משחק סכום אפס, ויש כח למי שיש לו יותר גמישות ג. שיש בכל מו"מ גם מתווכים, שאתה רוצה שיהיו בצד שלך ד. כל מו"מ דורש פשרה, התנחלות אומרת פשרה כואבת יותר.
הנחה מספר אחת: יהודה ושמרון זה אזור שנוי במחלוקת. הנחה מספר שתיים: כמו כל אזור שנוי במחלוקת, בשלב כלשהו תהיה שם או מלחמה, שלאחריה יהיה איזשהו הסכם. או הסכם כלשהו, בלי מלחמה (אני מעדיף מלחמה).
הנחה מספר שלוש: לכל הדעות, להסכם לא טוב או למלחמה שתיגמר לא טוב יש פוטנציאל הרסני לעתיד מדינת ישראל.
ההנחה מספר ארבע: לכל הסכם, לא משנה אם הוא יגיע
אחרי מלחמה או בלי מלחמה, אנחנו, כצד מסוים בהסכם הזה, רוצים להגיע אליו הכי חזקים שאפשר.
איך מגיעים חזקים להסכם על אזור שנוי במחלוקת?
שתי דרכים שלובות יחדיו.
1. המדינה שלנו צריכה להיות כמה שיותר חזקה, עם כלכלה חזקה וצבא מפותח ומערכות יחסים מפותחות ובריתות חזקות.
2. אנחנו צריכים כמה שיותר אוכלוסייה באזור הזה. אוכלוסייה = מינוף למו"מ.
אגב, ככה גם פעלו מייסדי המדינה ושיפור עמדות בין הצעה להצעה.
לסיכום: ביהודה ושומרון אנחנו צריכים כמה שיותר יהודים, שיתפרסו על כמה שיותר שטח. זה נכון עבור הימין שעבורו החידוש היחיד פה הוא שאני מביא טיעון לא דתי. וזה נכון עבור השמאל, פשוט חלקים ממנו לא הבינו את זה עדיין.
אה, וכמובן שאנחנו רוצים שיהיו שם גם כמה שפחות
פלסטינים. אבל זה נושא לציוץ אחר.
(וזה גם נכון עבור בקעת הירדן שהיא אזור פחות
שנוי במחלוקת, ובטח שזה נכון עבור ברמת הגולן והנגב, שגם שם אנחנו בבעיה. לא מבחינת הלגיטימיות של הזכות שלנו והבעלות שלנו על השטח היום, אלא מבחינת עתיד המקום אם לא נשקיע שם בהתיישבות, גידול האוכלוסייה ותפיסת שטח)
28
תרומתי הצנועה לשיח הציבורי גם כן: facebook.com/UndercoverDebat…
19
ועוד תרומה לשיח הציבורי בנושא
צריך להבין שדת-ומדינה זה מכלול. לא לחינם נכתבה אמנת גביזון-מדן בתור חוזה כולל, חדש, שמזיז את הסטטוס-קוו במגוון תחומים לכיוונים שונים. לכן כל דיון בחוק ספציפי כמו הרחבת סמכויות בתי הדין לא יכול להתקיים בפני עצמו. אין בכלל משמעות לשאלה אם החקיקה המסוימת הזו מועילה או מזיקה, כשהצדדים כולם רואים בה רק תנועה קדימה (או אחורה) במלחמה בין מחנות. אנחנו זקוקים יותר מאי פעם לקואליציה רחבה שתייצר חקיקה בהסכמה.
43
תרומה חיובית לשיח הציבורי בנושא
לכל הליברלים שמהדהדים את השטויות של "ישראל חופשית" בלי לקרוא את החוק:
החוק מתיר לדון רק:
בנושאים אזרחיים (בלי דיני עבודה/פלילי),
אם שני הצדדים מסכימים סמוך לדיון (סעיף בחוזה לא תופס)
בלי פגיעה בזכויות נשים וכו'.
הקטעים הרלוונטים והנוסח המלא מצורפים.
תשפטו בעצמכם, אל תאמינו לי, אבל גם אל תאמינו לכל שטות שקיבלתם בווטסאפ...
25_ls2_11572942.pdf share.google/aOiK9CwruehSyOY…
אני בעד ביקורת על החלטות הכנסת, אבל היא חייבת להיות תוצר של חשיבה עצמונית, ולא של האכלה בכפית על ידי ארגונים עם אג'נדה...
1
22
דלפ מעניין. לא מסכים עם הכל, אבל מעורר מחשבה
הציוץ החביב הזה, על לא עוול בכפו בשילוב עם הימאזקי הזכיר לי שהבעיה האחרונה של ילדים היום היא נגישות לחומרי לימוד.
מה שחסר להם זו כפיה
השכלה היא מעשה קצת אלים שאנו עושים בילדינו, לטובתם כמובן. למה אלים? כי השכלה בניגוד לחינוך דורשת כפיה, ערכים אפשר לספוג, אלגברה פחות
כל אדם בוגר יודע שהתרגול הוא הלימוד ותולולו, זהו, שום דבר אחר לא עוזר, בקרב ילדים ונערים תרגול לרוב דורש כפייה חיצונית, בשביל זה יש בית ספר, זו לא טענה נגד בית ספר שהוא כפייני, זו הפונקציה שלו.
זה טריוויאלי לכדורסל למשל ולראיה אף אחד לא שוקל לצמצם בריצות ותרגילי כח בהכשרה רצינית של כדורסלנים צעירים, גם לא ללמד כדורסל בזום.
אז למה ההבדל? כי בניגוד ליכולת אתלטית, אנחנו חסרים את היכולת להעריך את בורותינו האישית באופן אמין ממש עד לגיל שבו קשה מאד לתקן אותה. קללה. הפתרון, כפייה.
אם רוצים בינה מלאכותית אפקטיבית בחינוך, אז אנחנו צריכים מכונה שתתרגל את התלמידים, כמו שרק מכונה יכולה, בהפקת מגוון אינסופי של תרגילים ושאלות בדרגה הולכת וגוברת של קושי עם מעקב אמין על הביצוע, היפוך קנים
אני חושב שאני אמזוג לי עד כוס וארגע
דל״פ
1
59
כי וועדת הבחירות המרכזית היא גוף פוליטי שנשלט על ידי מפלגות ואין שום היגיון, דמוקרטי או אחר, בלתת למפלגות את הסמכות לפסול ליטרלי את המפלגות שמתחרות מולן בבחירות.
ועדת הבחירות המרכזית נחטפה על ידי בית המשפט העליון. בג"ץ הופך כמעט כל החלטה מרכזית של הוועדה הזו - כמו שראינו ב2019 עם פסילת בן ארי ומרזל, ואישור הרשימות הערביות (בניגוד להחלטת הקובעת של הוועדה, שתואמת את לשון החוק), ואי חשיפת חומרי הגלם של ההצבעות בבחירות הראשונות.
הכלכלן תומס סואל ניסח זאת היטב: קבלת החלטות הופכת למסוכנת במיוחד כשמפקידים אותה בידי פקידים שחסינים מתשלום מחיר אישי. קבוצה פקידותית סגורה תמיד תעדיף לפעול במחשכים ולשמר מונופול על המידע. ראינו זאת בבירור כשהשופט חנן מלצר עמד בראש הוועדה, נלחם נגד תיעוד מצלמות בקלפיות. בנוסף, בג"ץ ומלצר סירבו לחשוף נתונים גולמיים של קלפיות חשודות, בעיקר במגזר הערבי.
כוחו העצום של הייעוץ המשפטי בגופים הללו הפך מכזה של יועץ לעוד שומר סף. היועץ מנתב את המידע וממסגר את גבולות הגזרה עבור השופטים. אחרי אירועי העבר שכללו הסתרת מידע מהציבור ופעולות בניגוד ללשון החוק, אי אפשר להאשים את מחנה הימין שהוא מתעקש על ייעוץ משפטי שיהיה מייעץ, ולא גורם ספק לעומתי.
בעניין הפרסונלי, אני לא יודע להגיד על עו"ד יפעת סימינובסקי הרבה, ואני לא יודע למה התפתח החשד שהיא תהיה לעומתית, אבל במצב שנוצר, היה ראוי יותר לבחור ייעוץ משפטי בקונצנזוס מלא של רוב המפלגות בוועדת הבחירות המרכזית. אדם המגיע מתחום הציות התאגידי מורגל בהגנה אבסולוטית על התאגיד עצמו. יועצת שתגן על "התאגיד" של ועדת הבחירות מפני אזרחים הדורשים שקיפות, יכולה לגרום לאי תקינות בהליך.
ככלל, יש בעיה גדולה עם המבנה הנוכחי של וועדת הבחירות המרכזית שמשמש כסוג של קרטל. על כל זאת ועוד בפוסט הבא.
1
24
חוסר האמון במומחים הפושה במחוזותינו, גורר שגם הסברים סבירים לחלוטין של מומחים נדחים מתוקף תחושות בטן של מי שהמציאות לא נאה להם. במקום, עולות השערות בלתי סבירות עם ניחוח קונספירטיבי, העיקר לשמר תחושה שאין ארעיות בעולם.
(התרחשות כזו לא רק אפשרית, היא אפילו צפויה במהלך מלחמה שלמה)
לאחר שני האירועים הקשים בדרום ארצנו, בצה״ל מסרבים להסביר לציבור איך קרה שתוך שעות בודדות 2 טילים בליסטיים כמעט גרמו לאסון לאומי בעורף, ומגדירים זאת ״טעות סטטיסטית״.
הגנה אווירית עם 92%, שבזמן קצר לא מצליחה ליירט באזורים סמוכים שני איומים, זה הרבה מעבר לטעות סטטיסטית, זה לכל הפחות כשל מקצועי או טכני משמעותי שנדרש לתחקר.
אבל אולי חיי תושבי הדרום פחות חשובים לאותם קצינים שמתדרכים בעילום שם, ומסרבים לתת תשובות גם לשאלות קשות שמחובתם לספק.
Readers added context they thought people might want to know
על פי נוסחת התפלגות ברנולי, כשמשגרים 15 טילים ביום שכל אחד מיורט בסיכוי 92%, הסיכוי לשתי החטאות יירוט ומעלה הוא 34%. כלומר אחת לשלושה ימים. כך שהאירועי לגמרי עונה להגדרה של "טעות סטטיסטית".
he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7…
x.com/DanielBachmat/…
1
100
Interesting, although always remeber that disentangling age effect and generational effects is very hard, some times impossible (not to mention how hard it is to pin down where a generation starts and another begins)
There are big political and intergeneratonal differences in what people think is morally wrong
For example, Gen Z are 3X more likely than Boomers to see being extremely rich and 2X more likely to see spanking children as morally wrong
pewresearch.org/religion/202…
29
Roy Schulman retweeted
איך זה קשור לפגיעות בדימונה וערד?
מה הקשר בין זה לבין ההיתר ללמד פרונטלית באיזורים שהוחרגו ושיש בהם מרחבים מוגנים?
אם היה נכון לאשר- זה נשאר נכון גם עכשיו.
אם היה טעות לאשר- למה אישרתם מלכתחילה?
הנכונות של אנשים לומר שאין להם "רבע של מושג" ואז ללהג כאילו יש להם לפחות שלישו של מושג לא תפסיק להדהים אותי.
להלן כמה אפשרויות לסיבה לאחוזי יירוט נמוכים יותר שלא קשורות לכמות המיירטים:
א. למידה מבצעית של האיראנים.
ב. תקלות אנוש/מכאניות בגלל אינטנסיביות המערכה.
ג. פריסה שגויה.
Replying to @Nehemia_GA
לכל מיני נודניקים: אין לי רבע של מושג ממקורות צבאיים כלשהם לגבי
1. מה היה הערב בדיוק
2. כמה מיירטים יש או אין לנו
אני כן יודע לראות שבימים הראשונים, ובליל הטילים הראשון והשני, יורטו יותר טילים מבחינת אחוזים והיו פחות נפגעים. גם ראינו היטב כמה צה"ל התגאה באחוזי היירוט באותם מקרים.
המדינה חייבת לומר לאזרחים את האמת הפשוטה: לעולם לא יהיו מספיק מיירטים ולכן חייבים לרדת למקלטים מיד עם ההתראה כאילו אין מיירטים בכלל. זה לא מה שנאמר. שהתדרוכים היו במפורש "יש מספיק מיירטים"
xitter.gq/i/status/2035455947712…
1
1
400


























